שלום, אני כותבת כאן מדאגה לחברה טובה.
חברה שלי בת 28 עובדת, לומדת, שוכרת דירה ומטפלת בכלבה(אדם עצמאי).
היא לומדת כבר הרבה שנים, עובדת באותה עבודה ולא מצליחה למצוא מערכת יחסית יציבה.
כל הדברים האלה יוצרים תסכול וזה לגיטימי,אבל התגובות שלה מדאיגות אותי.
בתקופות קשות או עמוסות היא מגיבה בצורה ילדותית של “לשבור את הכלים“( לא בהתנהגות אבל כן בדיבור-לא או דני, אבל גל לדוגמא לעזוב את הארץ, סוג של בריחה).
רציתי לדעת האם זה מצב שבו ממולץ לגשת לרופא ולקבל כדורים, ובמידה וכן, האם זה טיפול זמני?
תודה רבה.
שלום שוש.
תיארת את התסכול והדאגה שלך, אך לא ציינת האם גם חברתך מוטרדת ממצבה. האם גם היא מוטרדת מכך שאינה מוצאת זוגיות? האם גם היא חווה את עצמה כילדותית או "בורחת"? התנאי הראשון להשגת שינוי נפשי הוא תחושה של האדם עצמו כי הוא מוטרד או בלתי מרוצה ממצבו. אחרת, הניסיון לשנות מבחוץ, גם אם הוא מגיע מאם או חברה, אינו מעבר ללחץ או ביקורתיות. במילים אחרות, אני חושבת שהשאלה המרכזית אינה האם יש צורך בטיפול תרופתי אלא האם ואיך את כחברה יכולה לבדוק עם חברתך בעדינות האם היא מרגישה מוטרדת או זקוקה לעזרה. זאת, מבלי לפעיל לחץ או להעביר מסר שאת עצמך אינה מרוצה ממנה. במידה וגם חברתך מוטרדת ומעוניינת בשינוי, אפשר להציע לה את האפשרות לפנות אל טיפול פסיכולוגי בו תוכל לבחון את הדברים יותר לעומק. טיפול תרופתי אינו נשמע רלוונטי לנושאים שאת מתארת.
ליטל
תוכלי לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע להתייעצות
.jpg)
.jpg)
