אני צריכה סוג של עזרה עכשיו.
אני לא יכולה להרגיש יותר! הלב שלי דופק כל כך חזק ומהר שתיכף ייצא מהחזה שלי.
במסגרת הטיפול שלנו הוחלט שבנוסף לפגישות כל יום שישי אני שולחת לה מייל והיא עונה למחרת.
בדכ היא עונה בשעות הבוקר המאוחרות,ולפעמים קודם.
היום היא ענתה לי רק בשש בערב.והסבירה שהיו אילוצים שלא קשורים אליי..חוץ מזה מה שכתבה היה מאד מרוחק.. חפוז כזה.כאילו היא לא הייתה פנויה גם כשכבר כתבה.
אני ככ כועסת ואני מרגישה כל כך מטומטמת!!! היא תופסת מקום ככ גדול ומשמעותי בחיים ובלב שלי..איזה טימטום.
האבסורד הוא שלמרות שאני כועסת עליה אני רוצה לפגוע בעצמי לחתוך את עצמי ממד אחד אני מרגישה שאני לבד בעולם שהיא עזבה אותי שהכל שקר ומצד שני אני בכלל לא רוצה ללכת לפגישה הבאה
אני לא רוצה לראות אותה יותר ולא רוצה שתהיה לה דריסת רגל בלב שלי יותר
ואני יודעת שאני אסבול בימים האלה ובסוף אני אישבר וכן אלך לפגישה.ואני לא רוצה שזה יקרה!
למה זה ככ כואב???? מה דפוק אצלי???
מבחינה הגיונית ברור לי שזה דבר שיכול לקרות ושבכלל היא נותנת לי מעל ומעבר כשהיא מרשה שנתקשר במייל בין הפגישות..אבל אני לא מצליחה להאמין בזה.
אני מרגישה מרומה.שהכל אשלייה שזה לא באמת.
בא לי לקרוע לעצמי את הידיים