שלום , אני מנהלת זוגיות עם אישה כבר מעל לשנה וחצי (שנה ושבעה חודשים אם לדייק).
בסופ"ש האחרון גיליתי שבת הזוג שלי בגדה בי.
הדבר עורר המון אמוציות ותחושות קשות.
מוצאי שבת נסעתי לבית הוריי שם אני מתגוררת כדי להתנתק ממנה ומהסופ"ש המטלטל , לשבת לחשוב מה עושים.
כששאלתי למה זה נעשה היא טענה שהיא הרגישה מבולבלת במקום שלה, שפתאום עלו לה תהיות אם זהו מקומה באמת או לא וכו' ורק אחרי הבגידה הבינה שזה המקום שהיא רוצה להיות בו ושהיא אוהבת אותי.
הבגידה הייתה חד פעמית גם לפני מה שבדקתי וגם לפי מה ששאלתי אותה בעצמה. היא נפגשה עם בחור שחשבה שאולי יש לה כלפיו משהו ורצתה לברר זאת. בפגישה שלהם הם התנשקו והוא אמר לה את המשפט - הנה פעם ראשונה שאת בוגדת (הוא ידע שהיא בזוגיות עם אישה) והמשפט טילטל אותה , פתאום הבינה מה עשתה ובמהלך הערב התרחקה ממנו ולא נתנה לו לגעת בה ,בסיום הלכה לביתה. כך לפי דבריה ואני נוטה להאמין לה....
היא אמרה לי שהיא אוהבת רק אותי ושהיא מצטערת , שהיא לא חשבה שהיא עשתה את זה ושזה לא יקרה שוב.
אני לא יודעת מה לעשות , מה לעשות איתנו ועם הזוגיות שלנו. הרי בגידה מבחינתי תמיד היה קו אדום ופתאום אינני יודעת את התשובה. אני כן אוהבת אותה אך מאוד חצויה , קשה לי עם הבגידה. קשה לי העובדה שהיא לא רק חשבה על מישהו אחר אלא גם התנשקה איתו והתכתבה איתו במשך שבוע (לדבריה - גג 3 פעמים ביום ולא משהו רציני). המחשבה שהיא התכוננה ל"דייט" איתו . התלבשה, התאפרה וסליחה על הבוטות ואם הגזמתי אבל גם התגלחה (כששאלתי למה התגלחה אם לא רצתה מלכתחילה לשכב איתו אמרה בחצי צחוק שאם הוא היה דוחף את היד לא היה מרגיש יער....ושוב סליחה על הבוטות)
האמת שמיום ראשון בצהריים זה זז מהמחשבה שלי , ואני גם לא מתעסקת בבגידה כמעט. רוב הזמן עובדת. מידי פעם היא מחייגת אליי ויש שיחה לא ברורה , כמעט כאילו לא היה כלום אבל אני מדברת ביובש ומזכירה שהכל עדיין טרי , לא מראה אהבה ולא כלום. לא חושבת על זה,כאילו נשכח אבל לא באמת. עכשיו החלטתי לכתוב כי אני מרגישה צורך בעזרה לעבד את הדברים. להגיע למקום של החלטה על הקשר הזה.
אשמח לעזרה ,לסדר בכל הבלאגן שבראש שלי...מחילה על המגילה הארוכה.
תודה רבה רבה !