שלום,
אני סובלת כרגע מחוסר תיאבון, כאבי בטן ובעיות בעיכול..
אני חושבת שזה נובע מחרדה מודעת מידי שלי עם עצמי. בנוסף אני כעצמי קצת בעודף משקל שאני תמיד מנסה להוריד ועושה ספורט מאוזן וכרגע ירדתי במשקל מאוד בגלל החרדות והחוסר תיאבון והכל.. ואני ממש מפחדת לחזור לאכול ולעלות חזרה ודבר זה קרה לי בעבר וזה מוסיף לי לחרדות והכל כמו כדור שלג אחד גדול
אני מטופלת אצל פסיכולוגית כמה זמן ואנחנו עובדות על הרבה דברים בנפש שלי ואני לא מגיעה לכל הדברים ואני מרגישה שהטיפול לא אינטנסיבי מספיק וכרגע אני חווה יותר מידי מצבים שאני לא טובים ואני צריכה יותר עזרה.
הבעיה שאני לא יודעת לבקש עזרה, לא יודעת מספיק לשתף ולא מצליחה לבטא את עצמי כמו שצריך?
איך מדברים על זה עם הפסיכולוגית שלי?
הרבה תודה על העזרה!
שלום אלישבע.
ראשית, את מתארת את התחושות והחוויות הפיסיות-נפשות באופן רהוט וברור, כך שאני לא בטוחה שאני מבינה את מקור הקושי לשתף את הפסיכולוגית דווקא בנושא זה. נשמע מדברייך שהחוויה הגופנית של עיסוק בגוף, בעיות עיכול וחוסר תיאבון מבטאת אזורים ותכנים נפשיים אשר טרם נמצאו להם מילים, ומצויים עדיין ברובד גולמי-גופני. במובן זה, אני חושבת שהדרך הטובה והמועילה ביותר לשיח על הנושא היא פשוט לשתף ולתאר בפני הפסיכולוגית שלך את החוויה הגופנית, ולבחון לאן השיח יוביל אתכן. אני מאינה שלאט לאט, ימצאו מילים ומשמעות.
ליטל