שלום נועה,

נשמע שאת מאוד רגישה למצבה של החניכה, וטוב מאוד שיש לה מישהו שחושב עליה ועל הצרכים שלה. באשר לקושי שלה, הייתי נזהרת מאבחנות כי אינך יודעת ממה בדיוק היא סובלת. אפשרות ראשונית היא לקחת אותה לשיחה אישית ולשאול אותה באופן עדין ורגיש (שלא יחווה כשיפוטי) האם היא חווה קושי כלשהו, מהו הקושי הזה וכן באיזה אופן את יכולה לתמוך ולעזור לה. יש סיכוי טוב שהיא תדע להסביר לך בעצמה. כמובן שבמידה והיא מסכימה לכך תוכלי גם ליצור קשר עם הוריה ולחשוב ביחד כיצד ניתן לתמוך בה (ורק במידת הצורך ובמידה והיא והוריה מעוניינים בכך) להעלות את רעיון הטיפול. בכל מקרה, כדאי להשתדל לתת לה תחושה טובה ולהעביר את המסר שאת שם בשבילה, ולהיזהר מלגרום לה להרגיש שהיא עושה משהו לא בסדר או שהיא צריכה לשנות את התנהגותה. 

בהצלחה,

יעל 

תוכלי לקרוא כאן מידע נוסף אודות חרדה חברתית שעשוי להועיל