היי, אני בטיפול קרוב לשנה וחצי. אני אמורה לעבור פרוצדורה רפואית , שבעטיה איאלץ להיעדר תקופה מסויימת ולא להגיע לטיפול. אני לא בדיוק יודעת כמה זמן לא אוכל להגיע למפגשים. ייתכן שאפילו חודש או חודשיים. אציין שהמטפל שלי מאוד אמפטי, מתחשב ומבין. הבעיה היא שאני חשה באי נעימות מכך שהוא ישמור על מקומי במשך תקופה כל כך ארוכה, דבר שעלול לפגוע בפרנסה שלו, ואני לא הייתי רוצה לתפוס מקום של מטופל פוטנציאלי אחר, שהמטפל יוכל להרוויח ממנו יותר מאשר ממני, בשל הביטולים העתידיים שיהיו. מהיכרות עם המטפל שלי, אני משוכנעת שהוא לא יציע להפסיק את הטיפול בשל כך, אבל לא נעים לי, אני מרגישה שזה יהיה לא הוגן כלפיו.
מה לדעתך רצוי שאעשה?, האם פשוט לשלוח לו הודעה על הפסקת הטיפול? האם להשאיר את הדברים כמו שהם? . לא הייתי רוצה שבסופו של דבר הוא יטור לי טינה, בשל ההפסד הכלכלי שיגרם לו בגללי.
מודה לך על האוזן הקשבת...
שלום טליה,
נשמע מדבריך שאת מאוד עסוקה בהשלכות שיהיו להיעדרותך על המטפל, ושעיסוק זה קשור בחשש מפני טינה שתהיה לו כלפיך. אני חושבת ששיתוף כנה בחשש זה מול המטפל יכול להית בעל ערך בתהליך הטיפולי, ראשית מפני שייתכן ואת פוגשת חוויה דומה או חששות דומים גם בקשרים אחרים בחייך. תוכלי לשאול את עצמך, אם קרה לך כבר מצב בחייך בו חווית בחייך חשש מלהיות מעמסה על האחר, ואולי אף החלטת להתרחק בשל כך. שנית, במידה וקיים חשש כלשהו, גם אם הוא קשור במטפל עצמו, העלאה של החשש במרחב הטיפולי יכול לשמש חומר לעבודה הטיפולית, ליציאה מתוך תקיעות בתוך דפוסים ישנים ולהתפתחות. המלצתי היא להעלות את ההתלבטות הזו בדיוק מולו ולראות אם תוכלו לפתח על כך שיח בעל ערך עבורך.
מעבר לכך, אני בטוחה שאם המטפל הציע לשמור את המקום עבורך, הוא עשה זאת מתוך חשיבה מקצועית וכלכלית, ומתוך הבנה מלאה של ההשלכות של היעדרותך על הכנסתו. כמות המטופלים של כל מטפל נוטה להשתנות באופן תכוף והיא דינאמית בכל מקרה, ולכן כל מטפל מביא בחשבון תקופות שבהן חלק מהמטופלים לא מגיעים, היעדרויות ומחלות. בכל מקרה, ובמידה שהטיפול משמעותי עבורך כמובן שלא כדאי לשלוח הודעה על הפסקת הטיפול, אלא לשוחח על כך עם המטפל ולתכנן צעדים ביחד.
בהצלחה,
יעל