שלום,
חבר קרוב לליבי התוודה בפניי שהוא נמשך לילדים.
כיום הוא בן 27, והוא הבין את זה על עצמו כבר מגיל 16. קשה לו להימשך לבגירים מעל גיל 18, הוא טוען שזה נדיר, ולרוב לא קורה. עיקר המשיכה שלו מכוון לגילאי 14-16.
הוא לעולם לא יפגע בילד, והוא מתעקש על העניין הזה. יש לו יותר מדי מה להפסיד. הוא בחור מוכשר מאד, שרוצה לטפל בעצמו ולפנות לעזרה מקצועית, אבל מפחד שעצם הוידוי מול פסיכולוג/ית יעורר את הצורך בדיווח לרשויות / חובה על סירוס כימי וכד'.
הוא התחיל טיפול אצל פסיכולוגית קלינית, אבל חושש להעלות ספציפית את הנושא הזה לשיחה מולה. אנחנו לא יודעים מה ההשלכות של וידוי כזה מול פסיכולוג, אם יש כאלה.
אשמח אם תוכלי להתייחס לדברים הבאים:
1. האם הוא יכול לקבל טיפול ולדבר על זה בחופשיות מבלי שיסכן את עצמו? (הכוונה לדיווח לרשויות, פגיעה בפרטיות שלו, ובשלמות הגוף שלו)
2. מה מדיניות הדיווח של פסיכולוג בנושאים כאלה?
3. האם ניתן לטפל בזה?
תודה
שלום יניב,
חשוב מאוד שתדע שחובת הדיווח של פסיכולוגים היא רק על כוונה ממשית לפגיעה באחר, ולכן כל עוד לא קיימת כוונה כזו, וחברך מתחייב ומצהיר על כך שאינו פועל ומעולם לא פעל לפי דחפיו, אין כל בעיה לשתף בדחפים אלו את הפסיגולוגית, ויותר מכך, זה גם חשוב ביותר על מנת שיכול להתחיל לטפל בעניין. תוכלו לקרוא כאן על טיפול בסטיות מיניות. לרוב הטיפול הינו פסיכודינאמי, כאשר בטיפול יש ניסיון להבין את הגורמים הרגשיים והסביבתיים אשר הביאו להתפתחות דפוס מיני זה. במסגרת טיפול בסטיות מיניות מסוג זה יושם דגש רב על דפוס היחסים הבין אישיים אשר האדם חווה לאורך חייו, מתוך מטרה לשקם את דפוסי היחסים המופנמים ולאפשר לאדם לבנות מערכות יחסים רגשיות ומיניות מספקות יותר. חשוב לציין שטיפול הוא מרחב לא שיפוטי, ולכן אפשר ומומלץ להעלות בו כל תוכן מטריד, גם אם אינו מקובל בחברה. שוב, כל עוד לא מתקיימת סכנה לפגיעה באחר.
אני מאמינה שהפסיכולוגית שלו תוכל לתמוך בו בנושא זה, ואם לא, היא תוכל להפנותו למטפל שמבין בתחום זה.
בהצלחה,
יעל
.jpeg)
