אני מעוניינת לדעת באופן כללי, מהו הטיפול המומלץ ביותר עבור ילדים המתגוררים בדרום וחווים שגרת חרום ארוכה. אמנם לא קיימת טראומה ספציפית אך שגרת האזעקות יצרה נורמה עצובה של פחדים למיניהם ותלות בהורים. פחד ממטוסים, מרעשים, מבומים, חשש להיות לבד, דריכות מיותרת (לכאורה).
היו שהמליצו טיפול רגשי באמנות- מתמשך וככל שהבנתי לא עוסק באופן ישיר בחרדה
היו שהמליצו על טיפול ממוקד בשיטה מסוימת (cbt?)
האם אפשר בכלל לטפל בילדים כששגרת החרום הזו נמשכת יום יום?
זה מעשי?
אני תוהה ומבולבלת ואשמח לשמוע ממך מהי הדרך היעילה ביותר לטפל.
שלום שני,
כמובן שאפשר ומומלץ לטפל בילדים כששגרת החירום נמשכת יום יום. טיפול נפשי יכול גם לתמוך בפיתוח חוסן נפשי ולמתוך בהתמדדות יום יומית עם חרדה, ולא רק לטפל בטראומה בדיעבד. אני ממליצה לך לפנות לצוות החינוכי בבית הספר או בגן להתייעצות או למרכז החוסן באיזור מגוריך. שיטת הטיפול הטובה ביותר תלויה במצב הילד ובהתאם לצרכיו ולרמת החרדה/המתח/הטראומה ממנה סובל, ולכן כדאי קודם כל לפנות להתייעצות עם גורם מוסמך ולפי ההמלצה להחליט על שיטת הטיפול. כמובן, שחשוב מאוד שהילד יתחבר למטפל וירגיש בנוח.
אני מצרפת רשימה של מרכזי חוסן אפשריים בדרום: