סליחה באמת על החפירות.
אבל סבלתי כ"כ הרבה בטיפול עד עכשיו, שאין לי כוח לעבור עוד טיפול.
העניין הוא שבכל פעם שרציתי לעזוב הפסיכולוגית איימה עלי שזה מסוכן, ועלול להתפוצץ ולגרום למחלת נפש/ גוף. (אני לא פוחדת ממחלת גוף, אבל ממחלת נפש כן)
רק בגלל האיומים שלה נשארתי בטיפול, עד שנשבר לשתינו והטיפול נגמר.
הכוונה שלי בשאלה אם חובה לטפל היא- האם יקרה לי אישית משהו אם לא אטפל?
האיומים שלה מוצדקים? או שסתם היא רצתה להשאיר אותי בטיפול?
שלום חניתה.
הנפש אינה מדע מדויק ולכן אין דרך לקבוע מראש מה יהיו תוצאות הפסקת הטיפול- לעתים הפסקת טיפול אכן מביאה לתגובות שליליות (וגם אז, אפשר לפנות לטיפול) ולפעמים הפסקת טיפול שהגיע למחסום דווקא מביאה להקלה, ולאט לאט הנפש נפתחת שוב לפנייה לטיפול חדש.
במילים אחרות, אני חושבת שהפחד מפני "פיצוץ" לא צריך להיות סיבה להישארות בטיפול שאת לא שלמה איתו. יחד עם זאת, צריך לקחת בחשבון שהתהליך הטיפולי לא מיצה את עצמו ולכן כדאי להישאר "עם יד על הדופק" ולשים לב איך את מסתדרת ללא טיפול, ואילו פידבקים את מקבלת מבני משפחתך. בכל מקרה, לא הייתי פוסלת את האפשרות לפנות לטיפול חלופי לאחר תקופת צינון מסוימת. לפעמים הדינמיקה החדשה והזמן שעובר מאפשרים לטיפול להגיע למקומות שונים וטובים יותר.
ליטל