ערב טוב.
איך אפשר להפרד ללא כעס?
ממקום של הבנה שזה טוב וכדאי?
איך אפשר להפרד ללא פחד שאולי ארצה עוד קצת יד לאחוז בה והיא לא תהיה שם בשבילי?
איך אוכל לסמוך על עצמי ולהגיד אני יכולה כבר לבד, ללא טיפול אפילו שיהיו פה ושם עוד קשיים ונפילות?
שלום לך.
סיום טיפול ממקום של מיצוי, ולא ממקום של כעס ופיצוץ הוא אכן משימה לא פשוטה שנוגעת בנושאים רבים כמו איכות הקשר הטיפולי, התקוות והאכזבות מהטיפול והמטפל, תחושת הביטחון והיכולת ועוד. בהתאם, כפי שאת עצמך חשה וחווה, אין מתכון מדויק אלא רק אפשרות לעבד ולחשוב את הנושא בטיפול, להבין מהיכן מגיעים גם הרצון לסיים וגם החששות מפני הסיום ולנסות לדייק את מועד הפרידה.
העיבוד מקל, ולצד זאת כדאי לזכור גם שהקשר הטיפולי- אם היה משמעותי ונעשתה בו עבודה נפשית משמעותית- אינו מתפוגג ונעלם אלא מופנם וממשיך ללוות את המטופל גם אחרי הפרידה. כמו כן, חשוב לזכור שתמיד יש דרך חזרה- עבודה נפשית נעשית לפעמים בשלבים לאורך החיים, ויתכן שמיצוי בשלב מסוים משמעו שבהמשך תרצי לבוא שוב.
ליטל
