כולם רק עושים את העבודה שלהם השופט המשטרה הפסיכולוגית בסוף אני אשאר זה שיתמודד עם מה שיקרה
לא יודע בכלל אם אני רוצה להיות חלק מהעולם הזה, כאילו כולם כבר מתקדמים במשחק ואני מצטרף כבר כשלא נשאר שום חלק מהעוגה, אין דבר כזה לבדוק גבולות תוך שנייה מזמינים עליי משטרה אף אחד לא שם זין על החיים שלי, זהו אני מבוגר אין עם מי לדבר,
אני לא מבוגר אבל זה מה שאומרים, כזה אין רגשות בלומר אתה מבוגר בגלל זה אמרתי את זה, כי גיל זה מספר וזה לא משנה מה אני חושב על זה

גם אם אני חוזר אני יהיה בתחתית של התחתית, עכשיו עוד אני הורג את עצמי אבל יכול לעשות הכל כמו כולם, בסדר אחר כך אני יושב בבית ונחנק אבל אני כל יכול מול כולם ככה חלקם חושבים אולי

אם אני "עצמי" מה שנקרא אני לא מסוגל לעבוד בשום עבודה שדורשת אמפטיה, כבר חצי מהעבודות הלכו, ושום עבודה שדורשת הרבה פקודות, זתומרת רק אם העבודה ברורה (עד כדי רמה רובוטית שאני לא צריך לחשוב) ואין תקשורת עם ההנהלה אני מסתדר וגם זה לא בדיוק נכון
ויש את היתרונות שאף אחד לא מכיר אותי אני יכול להשתמש בדירה למטרות לא חוקיות ולהפסיק לדאוג לעתיד, בימים אלו אני כל חודש מוצא עבודה רק עבור אותו חודש