שלום לך.

אני מתארת לעצמי ש"הסבר" או משמעות של ממש יוכלו להינתן ולהיבנות בתוך הטיפול שלך, אך אני שומעת את הכאב, ונדמה לי שאת מדברת על הקושי להחזיק את הרגשות- אבל בעיקר את הקושי לשאת אותם כאשר את מרגישה לבד. החוויה של היעדר "בית" לרגשותייך- בתוכך, בחוץ, לפעמים גם בטיפול- היא חוויה קשה וכואבת, גם מאוד מתישה כפי שעולה מדברייך, אבל נדמה לי שאת לא מפסיקה לעבוד סביבה, לשנות ולבנות דבר אחר בטיפול. לאט, ובהרבה כאב, אבל אני מאמינה שזה הולך ונבנה. 

ליטל