שלום לכולם,
אני כותב כאן בזהות אנונימית ובדויה על מנת לשמור על כבודי האישי וגם של המטפל שלי.
מדובר בסיפור מורכב מעט ואשמח אם תוכלו להקדיש מספר דקות מזמנכם על מנת לקרוא ולסייע במידת הצורך.
לפני כשלוש שנים חוויתי משבר משפחתי שהשפיע עליי רבות מכל בחינה אפשרית, בין אם מבחינת הקריירה, חברים ומשפחה.
החלומות הגדולים שלי שהתחילו לראות אור הלכו ודעכו ועם הזמן נשמטה הקרקע מתחתיי שנודע לי שלא אוכל להמשיך להיות במקום בו הקדשתי את כל חיי, זה נעשה בצורה ברוטלית ובלתי מתחשבת, היו מעורבים גם עניינים אישיים שלא אפרט כאן.
חלק מהחברים נשארו מאחור בגלל הבושה הגדולה שחשתי.
המשפחה שלי התפרקה לחתיכות ולא נותר לי אף אחד מלבד אימא שלי שהיא מרוחקת ממני מבחינה מנטלית גם אם נמצאת קרוב מבחינה פיזית.
החוויה הזו הותירה אותי מצולק, פגוע, חסר אונים, חסר ביטחון.
המראה החיצוני שלי השתנה מקצה לקצה.
היה לי שיער ארוך, חלק, בריא שהלך והתקצר.
השקעתי בעצמי חיצונית.
היום אני אפילו לא יכול להסתכל על עצמי במראה.
פניתי לטיפול פסיכולוגי שהופסק עקב מעבר של המטפלת למקום אחר.
מתוך מוטיבציה לשפר את חיי פניתי לטיפול פרטי.
היה לי קשה לתת אמון גם בעקבות המשבר וגם בעקבות הדרך שבה גדלתי כילד.
המטפל היה מסור, היה שם בשבילי, למרות ההתנגדות והקושי התקדמנו צעד צעד.
היה נדמה שמשהו אמיתי מתרחש בחדר הזה.
השקעתי כסף רב כי חשבתי שההשקעה הזו תשתלם בעתיד.
לאחר כשנה, קרה משהו שאין לו קשר לטיפול אבל בהחלטה של הרגע הגעתי לקליניקה שלא בשעת הפגישה שלנו.
דפקתי בדלת עד שהמטפל פתח אבל הוא אמר שהוא לא יכול לקבל אותי כרגע כי זו לא הפגישה שלנו.
לאחר זמן קצר הוא התקשר ואמר שהוא צריך לחשוב מה לעשות בנידון.
הוא אמר שלא אוכל להגיע יותר לקליניקה, שאני מפחיד מטופלים אחרים ושהייתי צריך להגיע בשעה הקבועה שלנו.
לאחר מספר ימים הוא קבע פגישה במקום אחר כי לטענתו בעל הקליניקה לא מסכים שאגיע יותר לאזור.
בפגישה הזו היא לא הוציא מילה מהפה.
הרגשתי איך היא הושפע, איך היא קיטלג אותי בתוויות שאני לא אוכל למחוק לעולם מעליי.
לאחר כמה ימים שלחתי לו מכתב יחד עם התשלום.
רציתי שהוא יבין שצריך לדבר על זה, שזו טעות לסיים בצורה כזו ללא סיום מסודר.
אחרי תקופה שראיתי שהוא לא משיבה למכתב, פקדתי את אזור הקליניקה ובמקרה הוא ראת אותי.
לאחר כמה שעות הוא שלחה הודעה שלא להגיע לשם יותר ואמר שקיבל את המכתב באיחור ויחשוב עליו בצורה רצינית ויחזיר לי תשובה.
זו הייתה נקודת האור היחידה שעוד היה לי ספק שהוא יסכים לפרידה מסודרת לכל הפחות.
לצערי, הוא כתב שהוא לא יכול להיענות לבקשה שלי.
לפני כמה ימים הגעתי שוב לקליניקה, חיכיתי ברכב וראיתי אותו מרחוק, עוד לפני שהפסקתי לזהות אותו, ראיתי שהוא עומד במקום, משוחח בטלפון ומצלם משהו.
לתדהמתי, לאחר כעשר דקות הופיעה ניידת משטרה שלקחה ממני פרטים וביקשה שלא אגיע ואטריד אותו יותר.
הייתי בהלם.
אני מרגיש שמדובר כאן במשחקי כוח שלעולם לא אוכל להתמודד מולם.
המילה שלו חזקה בסדר גודל משמעותי מזו שלי, הוא רק מתעלם ממני.
כדור השלג הזה היה יכול להסתיים אם רק היה בוחר לתת לי את הזדמנות לדבר על מה שקר באותו יום שכפי שאמרתי, לא קשור לטיפול והגעתי רק כי האמנתי שהוא יכול להושיט לי יד ולא להשקיע אותי למטה.
מסתבר שהוא מונע רק מצרכים כלכליים כי לפני כן מבחינתו היה להמשיך לנצח את הפגישות ומעולם לא חשב שצריך לסיים.
אני מאוכזב ברמה האישית וחושב שהתהליך הזה רק הלך והסתבך במקום להמשיך ולהתקדם או לפחות לסיים יפה עבור שני הצדדים.
ברור לי שההתנהגות שלו נובעת מגורמים נוספים בחיים האישיים שלו, אולי כעסים ממקומות אחרים, אולי הוא מושפע מבעל הקליניקה.
מה שבטוח, כשראה אותי והחליט להזמין משטרה, זה נעשה עוד לפני שהוא ראה אותי פיזית, כנראה מישהו הודיע לו שאני שם ואין לי מושג מי זה.
יש כאן גורם שלישי שבחר לחבל במכוון בקשר טהור ורק פגע בי יותר ויותר.
שלום לך.
אשיב בשני רבדים.
ברובד המציאותי, אני כמובן לא יודעת איך קרו הדברים בפועל ומדוע המטפל שלך חש מאוים, אך נשמע שהדלת הזאת סגורה ושהמשך ההתעקשות יכול להסב לך נזק משמעותי. במובן זה, למיטב הבנתי את הסיטואציה, עליך לכבד את החלטת המטפל לנתק את הקשר ולהמנע מלהתקרב אליו.
ברובד הרגשי, אני יכולה לשמוע כמה מטלטל וכואב הסיום, ובמיוחד כאשר נשמע שיש פער משמעותי בין האופן בו אתה והמטפל חוויתם את הדברים- אתה חש כי תגובתו מוגזמת ולא מותאמת למעשיך, ומתקשה להבין מדוע הוא פועל כפי שפועל, והוא חש (כנראה...) כי עליו להגן על עצמו. זהו פער משמעותי ומטריד, ואני חושבת שהן כדי לעבד אותו והן כדי למנוע אירועים דומים בעתיד, חשוב לפנות לעזרה מקצועית אשר תתמקד, לפחות בשלב הראשון, בעיבוד האירועים והבנת ההתרחשות. אני מתארת לעצמי שלא קל לפנות לעזרה מקצועית לאחר החוויה שחווית, אך אני יכולה לדמין שהשתלשלות אירועים כזאת אינה מתרחשת מבלי שיהיה תחתיה "סיפור" רגשי משמעותי ולא פשוט. לכן, אני מציעה לשקול פנייה לטיפול במסגרת שאינה פרטית כדי לבסס עבור עצמך מסגרת תומכת ועם יכולת הכלה רחבה אשר תסייע לך בעיבוד וצמיחה מהמקום אליו הגעת.
ליטל