שלום,
ביתי בת 21 בחורה טובה ולבבית אך מאוד קשה כלפיי וכלפיי אחייה בתקופה האחרונה.
לא ניתן להעיר לה דבר כי ישר מתפרצת , אציין שהקשר שלנו מאוד הדוק וטוב והיא משתפת אותי בהכווול .
ביום א' יצאה מהבית לבסיס כועסת עליי ומאז ועד היום לא סמסה או התקשרה
היה לה קשר עם אחייה ואביה (כולנו חיים יחדיו).
היום היא אמורה לחזור מהבסיס ואשמח לדעת כיצד להתייחס אליה, ברוגז זה לא דבר שמתקיים בבית וזו פעם ראשונה בחיים שעשתה נתק כזה ..אני מבחינתי לא יצרתי קשר שתבין שגם לי יש רגשות ואוליי זה יתן לה זמן לחשוב .
האם ליזום שיח על ההתנהגות שלה היום או לתת לה לדבר לבד ?
בקיצור איך להתנהג לדעתכם.
תודה שרון.(אציין שלכל המשפחה יש טענות לגביי התנהגותה והפתיל שאין לה אך היא חושבת שכולם אשמים והיא בסדר).
שלום שרון,
נשמע שבתך עוברת משהו בתקופה הנוכחית, ושהתנהגותה מסמנת איזשהו קושי איתו היא מתמודדת. ייתכן והוא קשור אליכם, או אליך, וייתכן שלא, אבל בכל מקרה, כנראה שמשהו מעסיק אותה וגורם לה לחוסר סבלנות. אני מאמינה שהתנהגות אף פעם אינה סתם התנהגות, ושאם היא מתנהגת באופן מסוים זה יושב על איזשהו קושי. אני מציעה לנסות לדבר איתה בצורה מאוד עדינה, עם דגש על עמדה שאינה שיפוטית או מאשימה, ולהזמין אותה לשתף האם משהו מעסיק או מטריד אותה, האם יש משהו שהיא כועסת עליו, או האם יש משהו שאפשר לעשות אחרת בכדי לתמוך בה כרגע. אני חושבת שהזמנה לשיח באופן עדין תוכל לתמוך באפשרות שלה לבטא את רגשותיה ולדבר עליהם, במקום להתנהג אותם. ייתכן שהיא תהדוף את הניסיון, אולי מתוך קושי לשתף. כדאי לכבד את חוסר הרצון לשתף, לצד הזמנה פתוחה לשיח. בכל מקרה, כדאי להימנע מתיוג שלה כ״קשה״, מאחר ואם היא תרגיש שחווים אותה כקשה ייתכן והיא תתבצר עוד יותר בעמדתה מאחר והיא תרגיש מותקפת ותכנס למגננה.
בהצלחה,
יעל