שלום,

אני כותב בשם חברי הטוב שאינו מעוניין להיחשף.

בקליניקה פרטית שבה עובד המטפל נמצאים מספר מטפלים נוספים, לרוב נשמר הסדר בין ההגעה של המטופלים השונים למטפלים.
מה קורה במצב שבו בעל הקליניקה שאינו מטפל\פסיכולוג או בעל הכשרה מתאימה מגיע למצב שהוא יודע מי המטופל ומפעיל לחצים על המטפל ואפילו גורם לסילוקו של אותו מטופל?
האם יתכן שאדם שאינו בעל סמכות טיפולית, ללא ידע מקדים על המטופל ורק על סמך שראה אותו פעם אחת? (המטופל עצמו אינו יודע בכלל מי אותו בעל הקליניקה)
חבר שלי יודע בוודאות שלו היה יכול, המטפל היה ממשיך להיפגש איתו וממשיך את התהליך שנבנה יחד במשך זמן ארוך וממושך.
מעבר להשקעה הכספית, הזמן שהקדיש והקשר שנוצר, מדובר כאן על תהליך ששם את שני הגורמים הבלעדיים על הטיפול במצב של חוסר אונים מוחלט.
ברור לחבר שלי שהתהליך הזה נפסק לנצח, המטפל בנה לעצמו סיפור כדי שיוכל להתאים את הסיבה לכך שנאלץ להפסיק את הטיפול.
האם זה הגיוני? האם בן אדם שהוא לא גורם טיפולי יכול להכריע במצב כזה? האם זה בסדר להשאיר את חבר שלי עצוב, מיואש, חסר אונים, ללא התמיכה של המטפל?
האם זה בסדר להתנתק ולהיעלם למטופל ואפילו לא לעבד את כל מה שקרה, לטוב ולרע?

אשמח להתייחסות.

תודה מראש.