שלום לך.

פגיעה מינית יכולה להיות מפוצלת ומסולקת מהזיכרון, אך חשוב לזכור כי במקרים מסוימים גם סימפטומים הנראים כאופייניים לפגיעה מינית מבטאים למעשה חוויות של חודרנות וחוסר גבולות שאינם קשורים דווקא בפגיעה מינית. מטפל אינו יכול לדעת או לחשוף אמיתות בניגוד לאמונת המטופל, אך יכול לשקף לו כי מצבו עשוי לנבוע מחוויות עבר מסוימות ולבדוק יחד איתו כיצד נפשו מגיבה להשערה כזו. במובן זה, על אף שאני מבינה את הרצון לדעת ולהיות בטוחה כי את הולכת בטיפול שלך בדרך נכונה, אני חוששת שאין דרך לעקוף את חוויות הערעור, הספק וחוסר הביטחון- ניתן רק להמשיך ולתת להן מקום בטיפול מתוך אמון בדיאלוג ובשיח הטיפולי ובאפשרותם לסייע בהשגת הבנה עצמית טובה ומדויקת יותר, עם הזמן.

אני יכולה רק לדמיין עד כמה מטלטל ומכאיב התהליך הזה, ובפרט סביב חוויות נפשיות קשות ומשמעותיות, אך יכולה לומר מנסיוני כי במקרים רבים כאשר מתמסרים לתהליך ונותנים לו את הזמן, גם תוך נשיאת חוויות מערערות של חוסר הבנה ובלבול, פירות התהליך מגיעים בסוף ואיתם גם ותר שקט וביטחון.

ליטל