שלום לך.

אני מתארת לעצמי שאת כותבת ממקום כואב של דאגה וחרדה מהאפשרות של פגיעה וניצול של היחסים הטיפוליים, וממקום זה מקווה שישנו מטפל אשר נסיונו, או אלמנט אחר, מהווים "תעודת ביטוח" מפני פגיעה על ידו. אני מבינה את הדאגה והרצון ל"ביטוח", אך נדמה לי שביטול הרגשות אינו דרך. הרגש אשר המטפל חווה מול מטופליו הוא אמצעי חיוני להבנת עולמו הפנימי של המטופל ובמובן זה רצוי וחשוב שהמטפל יהיה פתוח לכל רגש שעולה בו- כל עוד אינו מתנהג או מוציא לפועל רגש זה בצורה לא ראויה. כך, למשל, מטפל יכול לחוש כעס על מטופל ולהשתמש בכעס שהוא חש כמקור אינפורמציה על מה שקורה בנפש המטופל. אם המטפל יהיה "חסין לכעס" מקור אינפורמציה חשוב זה יוחמץ אך אם המטפל יוציא לפועל את כעסו הטיפול יהפוך לפוגע- לכן, מה שחשוב הוא יכולת המטפל להרגיש ולהשתמש ברגש לטובת המטופל. 

במובן זה, בחזרה לשאלתך, מה שחשוב הוא לא שהמטפל יהיה "חסין" מרגש מיני אלא שיהיה בעל יכולת לגייס את רגשותיו לטובת התהליך הטיפולי. במידה ומענה זה אינו מרגיע דיו, ורמת החרדה מפני פגיעה בטיפול גבוהה מאוד, יתכן וכדאי לשקול פנייה אל מטפלת אישה.

ליטל

תוכלי לקבל כאן רשימה של מטפלות שם תוכלי למצוא מטפלת באזור המגורים שלך