תמיד יש מישהו שרוצה לחדור פנימה
כמו לדעת סוד שאני לא מוכן לגלות
ואני יודע לעצמי שאין דבר כזה
וזה נורא מטריד אותי שמנסים לחדור לפרטיות שלי
שכנראה אני שומר עליה בקנאות
כל פעם מישהו אחר שמסרב להרפות
לפעמים אפילו לאורך שנים
אפילו הפסיכולוגית אמרה שיש משהו שאני לא מספר
ואני בתמימותי אומר לה
סיפרתי לך כל כך הרבה
על מה את מדברת?
יש לי קושי חברתי להתחבר לאנשים
ויש אנשים שאני ממש סולד מהם
וכשהסלידה גוברת כשהם מנסים להתקרב
זה בלתי נסבל
כי אני לא מצליח לעבד את זה
וזה נחווה כפולשנות
וחדירה לפרטיות
כאילו תעזבו אותי בשקט
מה אתם רוצים ממני
אני סך הכל 'מגמגם' כמטאפורה כן
אולי אני מתנהג כמו מרגל
כמו אלי כהן שתפסו אותו בסוף
אבל לי אין שום סיפור אפל
אני באמת לא מצליח למצוא מישהי לזוגיות
ולא מצליח להתחבר לחברים
וכבר לא מרגיש בודד כמו פעם
אז מה עושים עם האובססיבים האלה?
כדי שיניחו לי לחיות חיים שקטים
שלום לך.
נשמע שאתה מתלבט עמוקות בין הרצון למצוא קשר ו"להכניס פנימה" אדם אחר לבין הצורך להגן על עצמך מפני התקרבות שנחווית כפלישה וחדירה אגרסיבית. אני יכולה רק לדמיין כמה קשה לחיות במתח הזה. אני לא בטוחה שיש פתרון ברור לשאלתך, מאחר ונדמה לי שאתה עצמך מתלבט מה היית רוצה שיהיה הפתרון- האם שבאמת יניחו לך או להיפך, שתמצא האחת (מטפלת או בת זוג) שתוכל להגיע אליך, קרוב.
לכן, אני חושבת שכל מה שניתן לעשות בשלב זה הוא להעלות בטיפול שלך את התחושות ולנסות להבין, לעבד ולתת להן יותר ויותר מילים. אני מאמינה שככל שאזורים נפשיים אלו יהיו מעובדים יותר, כך יהיה לך קל יותר לזוז מההתלבטות ולמצוא את האיזון הנכון לך בין קרבה לפרטיות.
ליטל