שלום לך.

אשיב לשתי שאלותייך יחד מאחר והן נוגעות בעיני באותו הנושא. 

אני שומעת כמה את סוערת וכואבת, ונדמה לי שאת פונה לכאן שוב ושוב ומתארת סיטואציות כואבות כדי לקבל מענה אשר ישחרר אותך לכאן או לכאן- כדי שתוכלי לקבל אישור שאת הנפגעת וצריכה פשוט לקום ולעזוב או לחלופין, שהמטפלת צודקת ואת זאת שלא רואה נכון. כפי שכתבתי לך, איני יכולה להשיב לך ולא יכולה לקבל עבורך את ההחלטה הקשה והמייסרת הזאת משום שיש בכך השטחה וזלזול במורכבות שאת חווה. אני יכולה לומר רק שוב ושוב שמהותו של טיפול היא תנועה והתקדמות. אם את חושבת שה"לופים" של ההתנגשויות והפגיעות מייצרים גם תובנה, התקדמות והתחדשות, כנראה שיש טעם בשיח ביניכן אך אם את מעריכה שהכל הוא "עוד מאותו הדבר" ללא כל תנועה, למידה והתחדשות- זה הרגע לבדוק אפשרויות חדשות. 

הדבר היחיד שאני חושבת שכדאי להטיל בו ספק הוא ההנחה ש"ככה זה יהיה בכל טיפול". סביר להניח שבטיפול אחר חלק מהדברים יחזרו על עצמם ויבואו לידי ביטוי משום שאת תביאי לטיפול את אותם אזורי נפש כואבים, אך במקרים רבים מטפלים שונים ו"צמדים" טיפוליים שונים מצליחים לעבוד אחרת עם אותם החומרים ולעתים גם להפיק מהם תועלת, צמיחה וגדילה נפשית שלאו דווקא התאפשרו בטיפולים קודמים.

ליטל