האם זה לגיטימי/ מקובל לדבר עם מטפלת על כך שכל פעם שאני יוצאת מפגישה אני בוכה משברון לב וגעגוע למטפלת הקודמת?
ולא בגלל שהיא לא טובה, דווקא היא מאוד מדייקת בהבנה שלה אותי, אבל הלב שלי סגור לקשר איתה ומושך בעבותות לקשר הקודם.
מטפל מסוגל להכיל דבר כזה? זה נראה לי קשה להכלה, כי זה קצת כמו מתחרים, לא?
אני חוששת שזה עלול ליצור לה תמונת מצב לא נכונה, כאילו אני לא מרוצה או פזיזה שהפסקתי את הטיפול הקודם.
(נפגשתי עם החדשה פגישה אחת, לפני חודשיים שבה נבדקה התאמה מצד שתינו, אחרי שהחלטנו שנתחיל טיפול, היתה הפסקה של שבועיים ביוזמתה, שבה נשברתי וחזרתי למטפלת הקודמת, ללא ידיעת החדשה, החדשה חשבה שאני רוצה עוד קצת הפסקה ונתנה לי לזרום בקצב שלי, אחרי משבר רציני עם המטפלת הקודמת התחלתי עם החדשה שהמתינה, ולאחר פגישה אחת סיפרתי לה שההפסקה הייתה בעצם חזרה לטיפול הקודם, עד המשבר שסגר את הגולל על הטיפול ההוא, לכן אני חוששת משיתוף ברגשות העזים למטפלת הקודמת)