שלום מיקה,

נשמע שבנך יצר קשר בעל משמעות עמוקה וארוכת שנים עם המטפלת שלו. אני מבינה מדבריך שהחלטתם באופן סופי, אך אין לי מידע על הסיבות להפסקה. בהנחה שהמטפלת מרגישה שההחלטה לעשות שינוי אינה נכונה, ושעמדתה ננקטת מתוך הבנתה המקצועית ולא מתוך שיקולים אישיים (ואני בהחלט מקווה שזה המצב שכן כך אמור להיות), אני יכולה להבין את אי רצונה להציג את הדברים באופן שאינו אותנטי מול המטופל - שכן האמת היא שאינה מאמינה שיש צורך בשינוי, וייתכן ויש לכך נימוקים מקצועיים מצידה. אני רוצה להאמין שאינה פועל מתוך העקרון של להוציא את עצמה ״טובה״ ואתכם ״רעים״. ייתכן שהיא פשוט רוצה להיות נאמנה לעמדתה המקצועית מול המטופל ואינה רוצה הלציג לו את הדברים באופן שאינו כנה, וזו עמדה אתית ברמה המקצועית. נוסף על כך, אני מניחה שהמטפלת אינה רוצה לפגוע בקשר הטיפולי שנוצר עם המטופל, על מנת שלא יחווה דחייה מצידה, בייחוד לאור העובדה שאכן אינה מאמינה בסיום הטיפול וגם לכך יש ערך עבורו. לגבי תהליך הפרידה, קשה לי לחוות דעה בנושא כמות הזמן אבל בהחלט במצב של קשר טיפולי משמעותי וארוך טווח יש הגיון בתהליך פרידה מעמיק ומתמשך, על מנת לאפשר למטופל לעבד את השינוי - בייחוד לאור העובדה שסובל מאוטיזם ומתקשה להתמודד עם שינויים. 

אני תוהה על החלטתכם לעשות שינוי. כתבת שאתם בטוחים בהחלטתכם ושברצונכם לרענן, אך אני שומעת גם את רצונו של בנכם, שאינו רוצה בשינוי זה. על אף שהוא אינו אוהב שינויים, ייתכן והטיפול מיטיב עמו ברמות שונות ודווקא המסגרת היציבה הזו הנה בעלת ערך עבורו. כמובן שאיני מביעה דעה ולא יכולה לעשות זאת במסגרת זו, רק מעלה שאלות למחשבה.

בהצלחה,

יעל