אני לא יודעת מה לעשות.. איכשהו נהיה קצת יותר קל בזמן האחרון. יצאתי יותר מהבית. השקעתי יותר בעבודה, שאני באמת אוהבת. אפילו איכשהו בסוף סיימתי את הסמסטר עם ציונים טובים. ולמרות שאני לא כל כך מצליחה לחשוב קדימה בלי להרגיש כזאת עייפות וריקנות וחוסר מוטיבציה לעתיד כלשהו, אפילו קצת תכננתי קדימה. אבל כאילו העולם מכריח אותי לחזור למצב הקודם. אני לא יודעת מה לעשות עכשיו בלי העבודה שלי. עבדתי בעבודה פיזית ואני מרגישה שאני משתגעת בלי לזוז. וחברה אחת נסעה ושתיים בבידוד ורק אני לא כי לא הייתי במסיבת פורים. אני מרגישה שאני לא יכולה להישאר פה ככה. המחשבה על ימים בעיר בלי לצאת מהבית מייאשת אני לא יודעת איך להעביר אותם בלי לחתוך.. ואני מפחדת ליסוע להורים לקצת כי מה אם לא תהיה תחבורה ציבורית ואני לא אוכל לחזור? אני לא יכולה להיתקע שם זה יהיה גרוע יותר מהכל