גרתי בשכירות אצל אנשים שהשכירו לי דירה אבל מסתבר שהם הרשו לעצמם וגם כנראה לילדיהם להיכנס לי לדירה.
כששמתי לב שנגעו לי בדברים או שמשהו השתנה בסדר או שנכנסו לי דברים פניתי אל האמא בשאלה האם אתם נכנסים לי הביתה כשאני לא נמצאת היא אמרה לי חס וחלילה! אולי שמת איזה חפץ כאן ושם והעברת מפה לשם... רציתי להגיד לה שראיתי סימנים על החפצים אבל משום מה לא אמרתי .
הדבר נשנה כמה פעמים...
פעם הכניסו לי חפצים ופעם גם מצאתי את חשבון המכולת שלהם אצלי... ופעם פתחו לי ארונות וחיטטו לי שם ופתחו כל מיני חבילות והוציאו דברים.
אמרתי לאמא שלא נעים לי אבל נראה לי שהם נכנסים אולי בעלה נכנס והיא אמרה בעלי בשום אופן לא אולי את לא נועלת אמרתי שאני כמובן נועלת "אולי את הכנסת את המקלות ולא שמת לב?" אמרתי לה שזה היה בתוך הדירה....
אמרתי לה שתשאל את הילדים והיא אמרה אני יכולה לשאול
שאלתי אותה אם היא שאלה והיא אמרה כן והם בכלל לא יורדים למטה... זה נגרר....
והיא בכלל לא שאלה אותם! הם כן יורדים למטה- אני רואה כל הזמן.... ופתק לא נגרר סתם פתאום לדירה....
אמרתי לה אם את היית רואה את הפתק מכולת שלי אצלך בדירה לא היית מבינה שנכנסתי? והיא ענתה לא כי את לא היית עושה את זה...
פשוט לכל מה שאמרתי הייתה לה תשובה....
אמרתי לה אולי תגידי לי שגם המקלות נגררו... אז היא אמרה היה תיקון כלומר נכנסו בטח בשעת תיקון.... אמרתי לה שבאותו זמן לא הייתי בבית ולא היה שום תיקון.....
וגם יום אחד כבר התפוצצתי עליה וצרחתי לה שהיא שקרנית וגם בעלה שקרן מאחר והוא היה עונה לי שהילדים לא יודעים בכלל איפה המפתח.... שקר!!!
הוא בעלה גם אמר לי בהזדמנות מה אני יעשה להם? אני אצעק עליהם? אני ארביץ להם? חחחחחח אמרתי לו שכן ! (שיצעק וירביץ...) והוא ענה הם אומרים שזה לא הם...
כשאמרתי לה שהיא כל הזמן משקרת היא אמרה לפי ההגיון... כלומר לפי איך שצריך להיות ולא איך שבאמת ....
מיותר להגיד שהיא בכלל לא שאלה את הילדים שלה .
היא רק אמרה לי זה לא מעניין אותם...
רוב התקופה שגרתי שם היא בכלל לא רצתה לראות אותי והתעלמה ממני...
אני שאלתי אותה אם היא בעצמה נכנסה לי? והיא ענתה : מה יש לי לעשות אצלך? אמרתי לה שאני מקווה שהיא אומרת את האמת והיא ענתה לי א"את לא מאמינה לי ? תפתחי דף חדש!!!"...
אחרי שעזבתי ששלחתי לה מכתב וכתבתי שאני יודעת שהיא והילדים שלה היו נכנסים לי ושהיא שיקרה כל הזמן ושלחתי לה חברה שתדבר איתה והיא אמרה שלא היו דברים מעולם ושאני סתם חושדת בכשרים ובמקום שאהיא צריכה לבקש ממני סליחה אני זאת שצריכה לבקש ממנה סליחה כי אני עושה לה שם רע....
אחרי תקופה היא פתאום שלחה לי מתנה... וכתבה לי לא נשכח את הידידות היפה והשכנות הנעימה וזאת אחרי מסכת של כניסות בלי רשות... שקרים... וגם יחס מגעיל ומשפיל.....
כמובן שהתרגזתי מאד ושלחתי לה את המתנה בדואר עם מכתב תגובה נרגז ביותר... והיא פשוט לא הוציאה אותו מהדואר....
אני עכשיו בעצבים מכל הסיפור הזה ומרגישה שהם פשוט עשו ממני צחוק עד הסוף.....
ומאד רוצה לנקום בהם........... מה לעשות?
שלום פנינה.
נשמע שאת גוררת איתך רגשות שליליים וכואבים אשר ממלאים אותך זעם וכאב שקשה מאוד להשתחרר מהם. מאחר והקשר כבר נותק, נדמה לי שכדאי להתמקד במה שיעשה לך טוב- נקמה אינה אפשרות חוקית והישארות עם הרגשות השליליים תפגע בעיקר בך ולכן כדאי לנסות ולהרפות מהנושא, ולהשקיע אנרגיות בעשייה חיובית וטובה למען עצמך, ולא ב"סגירת חשבונות עם אחרים".
ליטל
.jpg)
