שלום
אני עובדת בחודשים האחרונים בבית חולים
חדשה בתפקיד עם כל המשתמע מכך
משבר הקורונה שפקד אותנו מכביד עליי מאוד
העבודה אינטנסיבית, שעות מרובות, עבודה תחת לחץ ודברים חדשים ללמוד
העובדה שאני לא יכולה לבקר ולהיפגש עם חברים ומשפחה רק מקשה יותר
אוהבת את מקום עבודתי אך עדין לא מרגישה קרובה מספיק לאנשים
בשל הריחוק מהסביבה חסרה לי תמיכה, חברה..אני בן מוקף בדרך כלל ופתאום מוצאת את עצמי בשגרת עבודה-בית.
מתסכל.
שלום אדר,
משבר הקורונה משפיע על כולנו באופן זה או אחר ואכן מדובר בתקופה מורכבת. אני מניחה ושומעת מדבריך שעבודה בבית חולים קשה עוד יותר בימים אלה, וזה טבעי מאוד שתרגישי מוצפת ושהמצב מכביד עליך. באופן אישי, אני מרגישה שכל אדם שעובד במערכת הבריאות ראוי להערכה מיוחדת בימים אלה, ואני מקווה שאת מרגישה מסביבך את הכרת התודה שמגיעה לך.
הריחוק החברתי שנכפה על כולנו עלול להעלות תחושות של בדידות וחוסר במקום לפרוק מתחים. אני מציעה לנסות לייצר לעצמך מפגשי וידאו עם חברים ובני משפחה, ולהתעקש על שמירה על קשר לפחות באמצעים וירטואלים, על אף שאין תחליף לאינטראקציה פנים מול פנים.
לגבי העבודה בבתי החולים - האם קיים צוות פסיכולוגי במקום עבודתך? אם כן, ייתכן שתוכלי לפנות לקבלת תמיכה.
לצערי אין פתרונות פשוטים למצב הנוכחי. אני מקווה שתוכלי למצוא בתוך המצב הזה גם נקודות אור ורגעים של נחת ושל עשייה של דברים שמסבים לך רוגע ושקט. אני מצרפת לינק למאמר שפורסם באתרנו שאולי יכול לתמוך מעט ובו מספר טיפים להתמודדות עם המצב.
בהצלחה והרבה בריאות,
יעל
בנוסף ריכזנו מאמרים ומידע להתמודדות עם משבר הקורונה