שלום
בני בן ה20 בד"כ בחור חכם, חברותי ביותר ופעיל ספורטיבית. התקופה האחרונה בצמצום היציאה מהבית וצמצום החברה קשה לו ביותר. בימים האחרונים הוא לא רוצה לעשות כלום, לא מוצא ענין בכלום.
יושב על הספה..הוא כן מתקשר עם הסבחבה עונה ומדבר , אך פשוט לא בא לו לעשות כלום.נראה שקשה לו מאד.
בשיחה איתו הוא אומר שאין לי מה לדאוג כי כשתעבור הסיבה (יחלוף הסגר הזה..) יעבור המצב בו הוא שרוי.
בכל זאת אני דואגת מאד וחוששת מהידרדרות .
מה צריך לעשות? כיצד ניתן לעזור לו?
אודה לעצה!
שלום מירה.
תחושות הדיכאון אשר את מתארת עשויות להיות מטרידות כאשר הן נמשכות לאורך זמן ומלוות בפגיעה תפקודית/מצוקה רגשית משמעותית, אך מאחר ואת מתארת ימים ספורים כאלו, ובפרט על רקע הטלטלה של התקופה הנוכחית, נדמה לי שאפשר לחכות עוד קצת ולראות לאן הולכים הדברים. מציעה להיות בימים הקרובים עם יד על הדופק ולהשאיר ערוץ שיחה פתוח לבנך, ואף לשתף אותו בדאגתך, אך בו זמנית לכבד את "זכותו" להיות במצב רוח ירוד ולא מאושר ומתפקד תמידית. במידה ותראי שהמצב נמשך כך עוד מספר ימים, את יכולה להציע לו להתייעץ עם איש מקצוע כדי לבדוק האם יש קושי שמעבר להתמודדות וההסתגלות למצב הנוכחי.
ליטל
תוכלי לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע שמתמחים בטיפול בדיכאון להתייעצות ובחינת טיפול
.jpg)
