שלום ליטל יקרה.
כמו שכתבתי לך אני נמצאת בטיפול בלי כדורים, אבל זה טיפול מאוד מאתגר וקשה. כל פעם שאני חוזרת הביתה אני חוזרת עם חרדה אבל למרות הכול אני ממשיכה לעשות את המשימות. זה כמעט לא טיפול של שיחות כל הזמן וזה טיפול בלי כדורים בכלל. יש קבוצות ודברים כאלה אבל זה חדש לי אחרי כל כך הרבה שנים שלא הייתי בטיפול. כול משימה קטנה היא מאתגרת אבל קשה. אני אשמח דווקא בפורום עם תוכלי לתת לי טיפ קטן כדי להקל על עצמי בבית לפני שאני הולכת לשם. זה לא אשפוז חס וחלילה אבל זה קצת עושה לי דפיקות לב וחרדה. זה חדש לי. עם תסכימי לתת לי ממש טיפ קטן אני אשמח,היא אמרה לי שאני לא חייבת להיות שם עם אני לא רוצה אבל אני דווקא רוצה להמשיך לנסות. הדבר היחיד זה להוריד את רמת החרדה מהמקום הזה שוב זה טיפול בלי כדורים. ממש תודה יום נפלא
שלום רינת.
מאחר וחרדה מטיפול אינה חרדה נקודתית אלא חרדה הנובעת מחוויות עבר בקשרים בכלל ובקשרים טיפוליים בפרט, אני חוששת שאין בידי טיפ נקודתי מלבד להמשיך ולשוחח עם הצוות המטפל על הנושא, ולנסות להבין ולעבד יחד את החרדה. מעבר לכך, אני מציעה להזכיר לעצמך שוב ושוב (אפילו בכתב) כי החרדה שאת חווה היא חלק מהטיפול ושסביר להניח כי מדובר בתופעה זמנית (גם אם זמנית ממושכת). לפעמים, הידיעה שמדובר ב"סימפטום" חולף מקלה על נשיאתו.
ליטל
.jpg)
.jpeg)
