אם נראה שהמטפל אינו זוכר פרטים משמעותיים בטיפול (לדוג'- הגעתי אליו במצב מסוים, והוא שכח וחושב שהגעתי אליו במצב טוב יותר ועוד)
וכן אין אפשרות לדון איתו בחופשיות על כל דבר (כמובן לא איומים וכד', אלא חוסר שביעות רצון, תחושה של חוסר התאמה וכד') כי הוא נלחץ ומביע קוצר רוח או כעס.
וכן נראה שהמטפל מאוד מרגיש את עצמו רק את עצמו ולא את המטופל. (מנסה להרשים את המטופל, מדבר על עצמו באופן גרנדיוזי, מתעניין אצל המטופל על טיפולים אחרים באופן תחרותי וקנאי)
האם אלו נורות אדומות שמסמנות לעזוב את הטיפול?
חשוב לציין שמצד שני המטפל מאוד מסור לעבודתו, לא מחמיץ פגישות, משתדל להיות זמין והמטופל מרגיש בו גב יציב להישען עליו.
שלום נורית.
על פניו ההיבטים שאת מתארת אכן מרמזים על חוסר התאמה או התנהלות לא מותאמת מספיק של המטפל, אך חשוב לשים לב שהאופן בו המטופל חווה את המטפל מורכב משילוב בין היבטים מציאותיים לבין היבטים המשקפים את חוויתו הפנימית של המטופל. למשל, מטופל אשר רגיש מאוד לגרנזיוזיות עקב חווית העבר שלו, עשוי לחוות גם רמזים עדינים מאוד ליהירות של המטפל כגרנדיוזיות. לכן, במידה ויש לך ספק לגבי התאמת המטפל כדאי לפתוח את הנושא מולו ולבדוק האם השיח מביא להרחבת ההבנה, לשינוי ולצמיחה או מייצרת תקיעות וחוסר הבנה. במקרה הראשון, יש בסיס לעבודה טיפולית והתקדמות ובמקרה השני הסיכויים פחות טובים ואכן כדאי לשקול האם זהו הטיפול הנכון עבורך.
ליטל
.jpg)
