לאחר שנים של דיכאונת חוזרים , ציפרלקס ונסיון אחד או שניים עם פסיכולוגים
החלטתי שאני עושה טיפול פסיכולוגי לעצמי
וזה באמת עזר ! תוך מס חודשים כבר חל שיפור
התחלתי להתאמן , עשיתי עם עצמי חשבון נפש בדקתי מה עושה לי טוב סננתי אנשים מזיקים ועשיתי מה שנכון עבורי
לאחר שנתיים לא רק אני גם חברים שלי העידו שיש שיפור ניכר ! הפכתי לגירסה משופרת שלי
לאט לאט גם הפסקתי אפילו עם הציפקרלקס .
והבנתי על עצמי דברים , גילתי שאני 'סובלת' מרגישות יתר
הבנתי שאני ממש רגישה והמצב רוח של הסובבים אותי מאוד משפיע עלי
ניתוק טיפה מאנשים גרם לי להשקיע יותר בעצמי ולא לבזבז אנרגיות בדאגה לחבריי.
הבנתי שאני להפסיק להרגיש מהלב, ונתח רגש בראש ולא לתת לו להשפיע . הפכתי את החיסרון ליתרון , אז הלכתי לילמוד פסיכולוגיה (דרך אגב הפך את חיי למעושרים ומאושרים)
אבל , עקב המצב של ההסגר והעובדה שאין לי אופציה פעילות ספורטיבית זה משתלט שוב על חיי , אני לא רוצה שזה יפריע לי בלימודים (אגב זה מאוד מקשה עלי בלמצוא זוגיות)
אני רוצה לשאול האם קיימות שיטות טיפול שאני יכולה להשתמש בהם ? המצב מגביל אותי
שלום נעמה.
ראשית, מרשים ומשמח לשמוע על הדרך הארוכה והיפה שעשית, ועל כך שהצלחת לעזור לעצמך כל כך.
התקופה הנוכחית אכן קשה ומטלטלת, ולוקחת מכולנו דרכי ואסטרטגיות התמודדות המלווים אותנו בשגרה, וטוב שאת שמה לב לאופן בוה שינוי משפיע עלייך ומנסה לווסת את השפעתו השלילית. מציעה כשלב ראשון לערוך רשימה של הדברים שמקלים עלייך ועושים לך טוב ולבנות סדר יום קבוע הכולל אותם. למשל, פעילות ספורטיבית אפשר לעשות גם בבית ובמסגרת מגבלות התנועה, גם אם זו לא בדיוק הפעילות השגרתית שלך. כמו כן, ניתן להיעזר בספרי עזרה עצמית של פסיכולוגיה חיובית אשר יכולים לסייע לנתב את החשיבה למקומות טובים ואפקטיביים. במידה ותרגישי שהדברים הוכלים לכיוון לא טוב, שקלי להיעזר בייעוץ קצר מועד עם איש מקצוע בכל זאת.
ליטל
.jpeg)
