שלום לך.

המצב הנוכחי באמת קשה וכפי שאת מתארת בעצמך, דורש הסתגלות לא רק ברמת המציאות החיצונית (והשלכותיה הנפשיות) אלא גם ברמת הקשר הטיפולי. החוויה של משבר שהוא גם משותף למטפל ולמטופל היא חוויה ייחודית ולא פשוטה, ונשמע שהצלחתן לדבר, לתקשר, לתת מילים למה שקורה לכן בתוכה, וזה חשוב. אני מבינה מדברייך שזה גם מקל ומאפשר, אבל כמובן לא מעלים את הקושי. 

נדמה לי שבתקופה מאתגרת ומשונה כל כך, אחד האתגרים הוא להבחין, לזקק בין מה שקשור לקשיים הנובעים ממשבר הקורונה לבין הקשיים הפנימיים המתקיימים בין כה וכה. ההפרדה היא כמובן לא חד משמעית, הרי הנפש היא אותה נפש, אבל נדמה לי שיש חשיבות להבחנה. למשל, אני חושבת כמה חשוב לבדוק האם ההתלבטות שלך לגבי המשך הטיפול קשורה בקושי להסתגל לטיפול בעת קורונה וכמה היא קשורה להיבטים אחרים שקשורים לכאבים הכרוכים במצבי תלות, קשר ואינטימיות. במילים אחרות, מציעה לשוב ולדבר, לעבד, לגעת ולהבין יותר.

מעבר לכך, אני כמובן לא יכולה לחוות דעה חד משמעית מתוך הכרותי החלקית בלבד עם הטיפול שלך אבל תחושת הבטן שלי היא- בשום אופן לא! נשמע שיצרת קשר עמוק ויקר ערך שיכול לשאת לא מעט טלטלות. צריך לשמור על דברים כאלו. 

ליטל

ריכזנו עבורכם מידע ומאמרים שיוכלו לסייע בתקופת משבר הקורונה