היי. מה ש נחמד שיש פורום כזה , אז קודם כל תודה . אספר על עצמי קודם אני בת 38 מטפלת ברפואה סינית , לבד עם שני ילדים אחד גדול ושני קטן .
מה שמטריד אותי עכשיו כמו את כולם זאת הקורונה . אני דווקא מתמודדת מאוד טוב מכל הבחינות , אפילו מצאתי לי דרך אחרת להכניס כסף מהבית שזה לא טיפול . תמיד ידעתי שאני הכי טובה במצבי לחץ .
לפעמים אני חושבת מה הגבול שלי מתי אוכל להישבר ? אבל לא נראה לי שזה יכול לקרות בעצם אי אפשר לדעת .
מה שאני חושבת עליו כרגע זה איך המצב ישפיע על כולנו כשזה יגמר וזה יקח זמן ..
הכל הולך להשתנות , דבר הזה שצריך להתרחק מכולם ואסור מגע , נראה לי שקורונה מפגישה אותנו עם הפחדים הכי גדולים שלנו ועכשיו אנחנו רואים מי אנחנו באמת .
ועוד דבר , אני מאוד עצמאית ובחיים לא הייתי תלויה בגבר ,אבל משום מה אני בוחרת גברים שהם מעט בדיכאון , הרצון הזה לטפל בכולם .
בכלל בחור אחרון שזה סיפור הזוי הוא לא מארץ ויש לו מאניה דיפרסיה ובטוח גם חרדה חברתית.
מאיפה הרצון הזה לטפל בכולם ?
ועוד דבר שהוא מעצבן אותי לפעמים . אני תמיד חייבת להשיג מה שאני רוצה ואם זה לא קורה אני מתחרפנת מעט . מרגישה רע עם עצמי שלא השגתי ממש קשה להרפות .
סליחה על האורך תודה .. אני מורכבת