שלום, סבא שלי מבוגר והוא בביתו בעקבות המצב אבל הוא לא מקשיב להנחיות כמו שצריך ויוצא להסתובב מידי יום למרות שאנו אומרים לו שזה לא בטיחותי בכלל והוא חייב להשאר בבית. אך כל זה לשווא.. הוא אומר שהוא עבר את השואה ואין לו כוח לעוד למלחמה והוא לא צריך לסבול שוב ככה.
לדעתי הוא מאוד בודד ועצוב ולפעמים הוא זורק באוויר שאין לו כוח לחיות ויש לו כאבים רבים בגוף.
איני יודע מה לעשות.. אני מדבר איתו כמעט כל יום לשאול לשלומו אבל השיחות איתו מאוד קשות לי
אני חושב שאולי טיפול יכול לעזור אך אני ממש סקפטי לגבי שיתוף פעולה מצידו, כיצד ניתן לתת לו להבין שאולי כדי שידבר עם איש מקצוע?
תודה רבה
שלום רובי,
נשמע שאתה דואג לסבך ורוצה לתמוך בו ככל הניתן בתקופה קשה זו. תקופה זו אכן מורכבת במיוחד לאנשים מבוגרים ולבני המשפחה הדואגים ורוצים בשלומם. הריחוק החברתי עלול להקשות על מצבם הרגשי של בני הגיל השלישי. אני חושבת שזה משמעותי שיש לו לפחות נכד שדואג לו ועסוק בשלומו הנפשי ומקווה שהוא מרגיש את הדאגה ומתנחם באמצעותה. אני מצרפת כאן רשימה של מקורות תמיכה נפשיים במיוחד לתקופה זו. תוכל גם אתה לפנות ולהתייעץ כיצד לגייס אותו לקבל תמיכה. לא תמיד פשוט לגייס את הקרובים לקבל תמיכה, ובייחוד אנשים מבוגרים. עם זאת, תוכל לשתף אותו בכל זאת בדאגה שלך וברצון שלך לתמוך בו כעת. אני חושבת שכדאי להגיע מתוך עמדה אמפאתית ומכילה לקושי שלו וכן להתנגדות שלו, ולהשתדל שלא לשפוט את הקושי שלו להיתמך כרגע וכן את הקושי שלו לשמור על ההנחיות והכללים. אני מאמינה שעמדה מבינה ומכילה תוכל לגרום לו להרגיש פחות בודד. אם הוא בכל זאת לא ירצה להיעזר באופן חיצוני, חשוב להביע הבנה לעמדתו וולהמשיך לשמור איתו על קשר שיזכיר לו שאינו לבד לגמרי. כמו כן, אפשר לנסות לשאול אותו מה הוא מרגיש שיוכל לעזור לו כרגע.
בהצלחה,
יעל
