שלום,
אני בת 19 ומאוד קשה לי עם המצב של הקורונה.
אני עוקבת אחרי אתרי חדשות וצופה בחדשות ואף מקבל התראות מאפלקצית חדשות באופן תמידי. רוב שעות היום. כשיש נפטר מקורונה אני מיד בודקת אם היו לו מחלות רקע, והכל כדי לנסות "להרגיע" את עצמי.
אבי מעשן, בן 60+.
אמי בת 51.
אני נורא חרדה להם. אין להם מחלות רקע.
החרדה באה לידי ביטוי בזה שאני נמצאת במעונות הסטודנט בתל אביב עוד מחודש מרץ. ולא מעזה לחזור מתוך הספק שמא אדביק אותם. לאחר כמה ימים שם עברתי לבני משפחתי באזור וכרגע אני אצלם. נקרעת מגעגוע, אבל יש בי פחד תמידי שמא אני עלולה להדביק למרות שאני מרגישה טוב. לא נחשפתי לחולה או משהו. אני חושבת על המצב רוב שעות היום. ואני מרגישה מועקה בחזה כבר. משהו מציק, לא נוח. אני מתעצבנת מאד על כל הזלזול הכי קטן בזה שקוראים לי מגזימנית. ברצוני לשמוע את חוות דעתך עלי, האם אני מגזימה? זה חריג? ניסתי להפחית את הצפייה בחדשות, זה לא הולך לי. תודה רבה