היי... לא יודעת אם אוכל לסלוח... הוא כשל בענק. הפגישה הייתה נוראית. הוא פשוט רמס את הכל. את כל האמון שניבנה בקושי רב במשך שנה הוא ניפץ. הוא פגע והכאיב. הוא הבין שטעה והתנצל. התכתבנו לאחר הפגישה והוא התנצל בשנית ואמר שלא התכוון לפגוע. אבל הכאב נותר וטעם הפגיעה הקשה עודנו שם. אינני יודעת כיצד אצליח להגיע לפגישה הבאה. קשה לי להיות במחיצתו כעת, עודני פגועה וכאובה. מתקשה להבין כיצד יכל לנהוג בכזה חוסר רגישות, הוא יודע שאני בתקופה רגישה מאוד. התגובתיות שלו הייתה מאוד לא מותאמת ולא מקצועית בעליל. הוא עשה טעות של טירונים ... לא יודעת אם אוכל להמשיך בטיפול לאחר הפגישה הזו. זה ברור שהיה כשל אמפתי בפגישה, והוא בהחלט מודע לזה. אני לא יודעת אם ניתן לגשר על כך ואם אוכל להמשיך כרגיל.
תודה לכן...
שלום מישל.
איני יודעת מה קרה ובאיזה כשל מדובר, אך נשמע שהמפגש עם הפער בין הכשל לבין השנה שלפניו מטלטל אותך ומכאיב לך מאוד, עד כדי כך שאת לא בטוחה שתוכלי לשאת את המשך הקשר. היכולת לסלוח, להתמודד עם גבולות ומגבלות הקשר ולשאת "הפרעות" ברצף החיובי הם היבטים מורכבים של הקשר הטיפולי אך לא פחות מכך של קשרים חברתיים, זוגיים ומשפחתיים. לכן, אני חושבת שמיצוי של האפשרות לתקן ולשקם את האמון הוא חשוב, ויכול להוות אמצעי לצמיחה נפשית משמעותית. לעזוב תמיד אפשר, אבל אני חושבת שחשוב להמשיך לעבד את החוויה והשפעותיה עלייך לפני כן.
ליטל
.jpeg)
