אני מרגישה זעם ואין שום הגיון
אני לא רוצה להזדקק לה או לאף אחד אחר בצורה חזקה כל כך
ואני צריכה הסברים אני צריכה הגיון להבין
הסבר "מדעי" הסבר הגיוני מציאותי למה זה קורה
אני מאבדת אמון בטיפול.
אולי אם לא הייתי שם לא הייתי מרגישה ככה?
ואולי זה בעצם הרסני לי ?
יש דבר כזה טיפול מזיק?
מבהיל אותי לחשוב שאני צריכה לעזוב
אבל אני מרגישה שאני באיזור מסוכן.
אני תמיד בסוף חוזרת לאותה נקודה..
את יכולה להסביר לי ? בצורה רציונלית וברורה מה זה, ולמה זה קורה? האם זה בעצם רע לי,מה אני צריכה לעשות..
בינתיים אני שולחת חיצי רעל ארסיים בוואטס אפ..וזה לא מגיע לה.
גם לא לי..
שלום לך.
אני שומעת את הכאב אך חוששת שלא מבינה מספיק את מקורו, את חווית אובדן האמון ואת הכעס. אני יכולה רק להציע לא להיבהל מה שקורה וממה שאת מרגישה, מאחר ויש סיכוי סביר, לאור עומק הקשר והתהליך הטיפולי שלך, שמדובר בהיבט נפשי משמעותי הבא לידי ביטוי באופן הזה. בין אם מדובר בתגובה לכל מה שהקורונה הביאה לקשר, בין אם מדובר בהבשלה של נפשך להבאה לטיפול גם של חלקים זועמים ועוינים ובין אם מדובר בגורם אחר- יש לי אמון רב באפשרות לדבר, לעבד, להתבונן ומשם לשנות, לצמוח ולהתקרב באופן חדש.
אל תיבהלי, עברתן כל כך הרבה ביחד ואני מאמינה שתעברו יחד גם את זה.
ליטל