מתנצלת מראש שאגיד את הדברים בנימה מתריסה, אבל המושג "העברה אירוטית" מעורר בי התנגדות בעיקר בגלל היהירות והקלות שבה הוא נאמר ע"י אנשי מקצוע.
אני מודה שהתאהבתי בפסיכוגית שלי. מסיבות דיי גלויות לעין: האמפתיה שלה, הקבלה שלה אותי כמו שאני בלי שיפוטיות, ההתגייסות שלה לסייע לי לגדול מתוך הקשיים וכו'.
נחשפתי כמו שלא נחשפתי מעולם וקיבלתי בתמורה זוג ידיים עוטפות ומחזקות.
האם זאת לא סיבה שלכשעצמה מסבירה תופעה של התאהבות? נשמע לי שהביטוי "העברה אירוטית" היא תירוץ נוח וזול להסביר תופעה, שלטעמי, סביר יותר שמתרחשת מעצם המהות של הקשר ולאו דווקא כי אנחנו משליכים על המטפל שלנו משהו מהעבר.
לא הגיוני יותר לטעון שאנחנו מתאהבים במטפלים שלנו כי הם מספקים לנו דבר כה טהור ומדהים? מאשר ישר לדקלם כמו תקליט שבור "מה שקורה אצלך זאת העברה" , "את מרגישה ככה כי - את משליכה מהעבר רגשות שהרגשת לדמות הורית וכו'.." (ציטוטים שקראתי בשאלות ותשובות במגוון פורומים באינטרנט)
מאוד שטחי לטעון דבר כזה לטעמי.
יתכן וזה קורה, לפעמים. לאנשים מסויימים.
אבל - תמיד?!?
זאת לא קלישאה קצת מיושנת שמתמצתת ומוזילה משהו עמוק ועם זאת מאוד פשוט ומתבקש שקורה בין 2 אנשים שיש בניהם קשר של נתינה וקבלה?
לא יכול להיות שהתאהבתי בפסיכולוגית פשוט כי היא אדם מדהים שתורם ככ הרבה לצמיחה שלי?

*מציינת שהשאלה שלי נוגעת בתופעה ולאו דווקא בקשר שלי עם המטפלת, אלא ציינתי אותה רק לצורך המחשת הדברים.
בטוחה שהרבה מטופלים מרגישים התאהבות ולעיתים מטפלים משטחים את הרגש הטבעי הזה בכך שישר דוחפים להם עם כפית את המונח "העברה אירוטית" וקשה לי עם זה מאוד.. מרגיש לי כמו זלזול באינטליגנציה של המטופל והכנסת הרגש שלו לתוך תבנית . במילים לא מכובסות זה נשמע בערך ככה: "הרגש הזה שלך הוא סה"כ סטטיסטיקה. הרגישו זאת הרבה לפניך . יש לזה כותרת. זה לא אמיתי, זאת רק השלכה " .
ואולי לא?