המלצתם לי לכבד את רצונו של אבי שסובל מאגרנות כפייתית.
אבל, בדירתו יש ממש מפגע תברואתי, ובגלל האגרנות נגרמים נזקים קשים ולדוגמה הוא אינו יכול להביא אינסטלטור שיתקן בעיה בצינור המים ולכן חי ללא מים בדירה.
בנוסף, הוא בעצם עובר על החוק, אם שכן יתלונן, העירייה רשאית להגיע ולתת לו קנסות ולכריח אותו לפנות את הדברים שאגר.
האם עדיין אתם ממליצים לכבד את רצונו ולא לעשות דבר (לדבר איתו ממש לא עוזר)?
שלום זרח,
בתשובתי הקודמת הצעתי לנסות לעודד אותו לקבל תמיכה מתוך גישה מכבדת ושאינה שיפוטית, על מנת לנסות לגייס אותו לרצון לקבל עזרה. עמדה אמפאתית מאוד חשובה במצבים כאלה. תוכל להסביר לו שאתה רוצה בטובתו ולנסות לגלות הבנה לצורך שלו באגרנות, ועם זאת לשתך בדאגה. במצב של התנגדות לקבלת עזרה זה צריך להיעשות בעדינות מירבית ובסבלנות. עם זאת, במידה ועדיין קיימת התנגדות מצדו, לא ניתן להכריח אותו לקבל עזרה. אני מבינה שמצבו גורם למפגעים (ממה שאני מבינה המפגעים פוגעים בו), אך אין אפשרות להכריח אותו לשנות את המצב שכן הוא בעצמו צריך להסכים לכך.
אפשרות נוספת היא לפנות לאיש מקצוע מתחום הנפש על מנת לשתף באופן מעמיק יותר במצבו של האב ואולי לחקור את האפשרויות של שיח שמעודד אותו לקבל תמיכה.
בהצלחה,
יעל
