כאמא המסיימת כעת להעביר את הששי והקטן שבילדיה בבית הספר היסודי, יש לי עבר של פגישות עם מורים, יועצים, פסיכולוגים, רופאים נוירולוגים, פסיכיאטרים ומרפאים בעיסוק. חלק מהפגישות האלה היו מועילות ותומכות, וחלק היו הזויות והשאירו בי צלקות ופחדים.
כעת, אחד המתבגרים נשלח לפנימיה פוסט אשפוזית, והפחדים עולים ואני לא מצליחה להירדם לילות ולא לתפקד כראוי בשעות היום.
אני רואה שאני זקוקה לעזרה מקצועית.
העזרה הנגישה לי במקום מגוריי היא ריפוי באמנות. אני גם חושבת שזה יכול להיות טוב לי כי המרפאה באמנות היא פחות חלק מהבעיה מאשר פסיכולוג.
רציתי לשאול: האם ריפוי באמנות הוא טיפול גם למבוגרים או רק לילדים? האם למקרה כמו שתיארתי לעיל ריפוי באמנות יכול להספיק, או שצריך בכל זאת פסיכולוג קליני?
שלום אלישבע.
ראשית, טוב שאת פונה לטיפול ונותנת לעצמך מקום לעבד ולהתמודד עם האתגרים והכאבים מהעבר וההווה. זה חשוב, ואני מניחה שגם יקל עלייך בצורה משמעותית. טיפול באמנות מתאים למבוגרים ויכול להיות מצוין להתמודדות עם מגוון רבדים נפשיים, אם את מתחברת לרעיון העבודה עם אמנות. לצד זאת, ישנם פערים גדולים מאוד בהכשרתם של מטפלים באמנות: חלקם אינם לומדים מעבר לתכנית ההכשרה הבסיסית וחלקם לומדים בבתי ספר לפסיכותרפיה בהם ניתנת גם הדרכה מקצועית ע"י אנשי מקצובע בכירים. לכן, דעתי האישית היא שכדאי לוודא מהי הכשרתה של המטפלת אליה את פונה והאם למדה מעבר ללימודי הבסיס. כמובן, מטפל יכול להיות מצוין ולסייע מאוד גם ללא לימודי המשך, אך הכשרה מקיפה יותר מגדילה את הביטחון באיכות הטיפול.
ליטל
תוכלי לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע מוסמכים לטיפול באומנות להתייעצות ובחינת טיפול
.jpeg)
.jpg)
