היי ליטל.היום היינו אמורות להיפגש אבל מאתמול לא הרגשתי טוב, אני משתעלת וחלשה אז ברור שלא נסעתי ובמקום זה דיברנו בטלפון.
היא מודאגת קצת מהמצב הזה, כי נפגשנו בתחילת השבוע, והתסמינים שלי דומים לשל קורונה..דיברנו על זה בפתיחות,ואמרתי לה שאם מחר עדיין ארגיש כך,אני אבקש לעשות בדיקת קורונה.

כבר עכשיו אני מרגישה הרבה יותר טוב מהבוקר, כמעט לא משתעלת ולא חלשה,אבל בכל מקרה אני רוצה לעשות את הבדיקה רק כדי שהיא תהיה רגועה.
המחשבה שאני גורמת לה להיות מוטרדת ולא שקטה לגבי בריאותה, מכאיבה לי ומייסרת אותי.
אני לא חושבת שאני חולה בקורונה.גם רופא שדיברתי איתו באפליקציה של מכבי אמר שזה נשמע כמו וירוס בדרכי הנשימה העליונות..
אבל עצם הידיעה שהיא מודאגת ושקיימת אפשרות שאני מסכנת אותה - אלה דברים בלתי נסבלים בשבילי.

אני מרגישה שחיללתי משהו.
ואני כל היום הזה נלחמת בעצב כבד שאני לא מבינה אותו ככ,
אבל אני כל הזמן חושבת על השיחה היום, ועל הבהלה ששמעתי בקולה,אני כל הזמן משחזרת את זה ובוכה..בוכה על הדאגה שלה, על זה שאני גרמתי לה, על זה שהמחלה הזו מסכנת אותה גם אם לא תבוא ממני.
אני מבועתת מהמחשבה שיכול לקרות לה משהו רע ושהיא יכולה להיעלם לי..
אני מרגישה שנכנסתי למעגל של אובססיביות סביב זה..ושרק בדיקה שתרגיע אותה, תוכל לעצור את זה.
מעצמי אגב, לא אכפת לי בכלל.זה לא מדאיג אותי ואני גם לא חושבת שיש לי קורונה.