שלום, אני מודאגת מאד מהתנהגותם המזלזלת של אנשים רבים באמצעי הזהירות מהמגיפה, וזה משפיע עלי רגשית בחוויה שהעולם פוגעני ומסוכן ושאי אפשר לסמוך על אף אחד. מרגישה בודדה מאד וחסרת יכולת לתקשר את עמדתי (גם מול כלל ההתנהגות בארץ וספציפית מול אנשים בסביבתי הקרובה, בעבודה שלי). אני חושבת שהפתרון ארוך הטווח הוא חיזוק עקרון המציאות אצל אנשים. אני חושבת שזו צריכה להיות המסקנה העיקרית של ועדת החקירה שתקום בתום ימי הקורונה. אשמח מאד אם תוכלו לעזור לי ללמוד את הנושא, למשל בהמלצה על ספרות או מחקרים בסיסיים בתחום.
תודה
שלום רוחמה.
אני מבינה את הכאב והתסכול המתעוררים לנוכח התנהגות מזלזלת של אנשים בתקופה רגישה זו. עם זאת, מאחר ואין לנו שליטה על אנשים אחרים, ועל האופן בו הם תופסים את המציאות, חושבים אחרת מאתנו או מעריכים סיכונים- אני חושבת שכדאי להתמקד לא בשינוי של אחרים אלא בעצמנו. את מתארת חוויה של פגיעות וחוסר ביטחון, שאיתה נדמה לי שמתעררים גם כעס וחרדה ולכן מציעה לבדוק האם את חושבת שתוכלי להיעזר בטיפול פסיכולוגי אשר יסייע לך להתמודד עם רגשות אלו, אשר יתכן ו"יושבים" גם על חוויות רגשיות נוספות אשר מתחברות למציאות הנוכחית המורכבת.
ליטל
