ליטל
זה ככ מוזר שכאילו הלב שלי שוב מבלבל אותי
שבוע שעבר כאב לי ככ שהרגשתי שאני לא יכולה לסבול את הכאב הזה ומלא כאבים ישנים התעוררו מחדש
כאבים שכבר טיפלתי בהם
ועכשיו השבוע
כאילו אני לא מבינה מי זאת הילדה הכאובה שבכתה ככ חזק בתוכי
השבוע ניפגש שוב המטפלת החדשה ואני
ובכלל אין לי מה להגיד לה
קצת מרגישה שאני לא מצליחה להבין את עצמי
ופוחדת נורא לחשוף את זה בפניה
כי יאללה אולי באמת אני סתם מחפשת בעיות
מצד שני כשלא טוב לי אז ככ לא טוב לי שאף אחד בעולם לא יכול לעזור
אולי קלונקס וגם זה אולי
יש בתוכי ילדה גדולה נורא שצועקת עלי שאני מחפשת בעיות וסתם צומי ושאפסיק לחפש בכח
ואז אני שותקת ומתבלבלת וחושבת שאולי היא צודקת הגדולה הזאת
כי וואלה ישלי ככ הרבה דברים שפעם לא חשבתי שאגיע למקומות האלה בכלל
מצד שני כואב לי נורא ופעם לא חשבתי שימשיך לכאוב לי גם כשאגיע למקום היציב יותר
אז מה קורה איתי
ולמה אני לא מצליחה פשוט לחיות את החיים בלי לחוות ולחשוב ככ הרבה
מאמינה שאם הייתי קצת פחות נוברת ונכאבת מחדש הייתי גם יותר מצליחה
מרגישה טיפולית מעצבנת ילדה קטנה וטיפשה שלא מצליחה לצאת מהסטיגמה הזאת
וזה קצת כיף והמון לא
ומצד שני באלי להיות ילדה קטנה בתוך ידים גדולות ולא לחשוב כלום רק לטבוע בתוך אהבה ענקית שעוטפת אותי
ומצד שלישי אם אני אטבע זה יהיה מסוכן ממש ואפחד לא יוציא אותי משם וגם לא אני
אז אולי עדיף שלא וזהו
אבל אני לא מצליחה באמת לגדל גם אותי הקטנה וגם אותי הגדולה והמעצבנת
הן רבות המון בתוכי ואינלי כח לפשר כל הזמן
ובאלי שמישו יקח פיקוד על הבלגן
ליטל התבלבלת? גם אני אז מה עושים איתי מההההה