המטפל שלי מתנה את המשך הטיפול בכך שאכנס למסגרת טיפולית. הייתי בעבר בשיקום של אנוש, שעשה לי ממש רע. אני כותבת את זה ומרגישה גרוע, כי לא יכולה לשאת את המחשבה שהוא יעזוב אותי. הוא מבקש לדבר עם עובדת סוציאלית של ביטוח לאומי כדי לברר על מסגרת טיפולים, אבל יותר מתכוון להוסטלים. ובשבילי? זה נשמע סוף העולם. מיותר לציין מה זה עשה לי פה אתמול בבית עם המשפחה. אני לא רואה לאן הטיפול הזה מתקדם, כל פגישה שלי, אני יוצאת משם במצב יותר גרוע ממה שהייתי. הוא פשוט עושה לי רע כשהוא רק מדבר על דברים שמדרדרים אותי יותר כמו אשפוזים, והוסטלים, במקום לדבר על התקדמות. הוא חושב שאני לא מסוגלת לעבוד, ולא להתקדם. ושאני צריכה מסגרת. החלפתי הרבה מטפלים. אני ממש מבקשת שמישהו ישפוך אור על כל הנושא הנוראי הזה. מי התנסה? אני באמת לא רואה לאן הטיפול הזה מוביל, אבל הוא אומר לי שעם כל מטפל זה יהיה ככה, ואני בתוך תוכי כבר יודעת שהוא צודק. אני רק בורחת למטפלים אחרים שגורמים לי להרגיש רגועה ואופטימית יותר, כשהוא- מדבר איתי על הדברים הכי חמורים ונוראיים שיש. ושאני חייבת לצאת מהבית. כבר אמרתי לעצמי שאשכור דירה בכוח. למרות שאין לי אפשרות לממן את זה בכלל. אבל כי הוא מכריח אותי, ואני מעדיפה את זה, מאשר משהו שיעשה לי טראומה. אבל הוא אמר שהוא לא מוכן לשתף עם זה פעולה, ושאני צריכה טיפול אינטנסיבי. אני חושבת שאני רק צריכה תקווה, ושמישהו יאמין בי שאני מוכנה להתקדם. ושנעבוד בכל הכוח על הבעיות. אבל הוא נותן לי הרגשה שאני לא מסוגלת. (ואולי הוא צודק). אני לא יודעת מה לעשות יותר. כבר יומיים שלמים שאני לא בן אדם, לא אכלתי כלום. שלחתי לו הודעה על הבוקר, אחרי יומיים רצופים שהוא פשוט לא עונה. רק כדי שירגיע אותי שהטיפול לא נגמר. ואני כבר לא יודעת אם זה מרגיע אותי בכלל, כי הוא אמר שאו שהוא מטפל עם עובדת סוציאלית על מסגרת, או שאלך למטפל אחר. אני ממש ממש מרגישה רע. כולם צרחו עליי כאן בבית ואמרו לי לא ללכת אליו כי הוא עושה לי רע. אני באמת באמת- לא יודעת מה לעשות. רק רוצה להרגיש טוב. למה זה היה צריך לקרות ככה לפני השבת? :( חייבת לצאת החוצה היום, אבל ממש ממש מרגישה גרוע.