אני בן 47 נשוי כבר 20 שנה ובזוגיות עם אותה אישה 25 שנה.
לאורך כל חיי נמנעתי מעימותים ובחרתי בפשרנות גם כשזה היה לרעתי. חינוך מהבית.
הבעיות נוצרו כשהתחלתי בזוגיות עם אשתי שהיא אדם ישר ומדוייק מאוד. בכל פעם שהיה צורך לבצע עבודה כלשהי עבור הבית, המשפחה וגם הזוגיות, ועל הדרך היה צורך להתקשר עם גורמי חוץ ולעמוד על המקח/ זכויות/ שלמות עבודה של משהו שקנינו או ביצענו עבורנו, ואם אני הייתי מופקד על הביצוע, העבודה לא נעשתה כפי שדיברנו.
אני נמנע מלהתווכח או להעיר לבעלי מקצוע (למשל) ולכן, כשאנו מגדירים עבודה וקובעים את רמת הביצוע שאנו רוצים לקבל, אני מאשר שזה מה שאעשה אבל בהתמודדות מול גורמי המקצוע, אני נאלם ולא מעיר, לא מתווכח ולמעשה לא מקבל תמורה למה שביקשתי. הבעייה הגדולה היא שברוב הפעמים אני לא אשתף את אשתי ואנסה לצאת מהמצב בעזרת שקרים והתחמקויות שרק מגדילים את כעסה ואת חוסר אמונה במה שאני עושה ואומר.
זה גובל גם בפחד מהתמודדות איתה בשאלות קשות ולכן פעמים רבות אני פשוט לא אומר ומקווה שהשאלות יחלפו מעליי מה שלא קורה ובסוף מוביל לפיצוץ גדול עוד יותר.
בכל פעם אני מבטיח להשתפר ומצליח להתמיד בזה תקופה קצרה אבל די מהר חוזר להתנהגות הקודמת.
ברור לי שאין תרופת פלא למצב שלי וההתנהגות הזו טבועה בי חזק מאוד ובכל זאת רציתי לדעת כיצד כן אפשר להגדיל את המוטיבציה הפנימית שלי לא לוותר ולהמשיך לתקשר ולדבר אמת.
תודה.