היי ליטל
תודה גדולה על התגובה.
ביני לבינה היה קשר מאוד גדול מעבר לאחות של...
היינו חברות הכי טובות, עבדנו ביחד ובאיזשהו שלב זה נהפך להיות קשר באמת לא בריא של אני "מטפלת" שלה.
היא נורא סוחפת אחריה ולכן אני חושבת שלמרות שהתרחקתי ממנה, עדיין איכשהו היא הצליחה "למשוך" אותי בחזרה, כמובן שנתתי לזה לקרות כי גם אני באיזשהו אופן רציתי שוב את הקרבה והיחסים שהיו לנו לפני שהמצב הדרדר כל כך.
אני חושבת שהמעורבות שלי נובעת א. כי היא חשובה לי ב. אני רואה כמה זה משפיע על המשפחה כולה וזה כואב לי. ממש יש החלטות שהם לוקחים רק כדי שהיא לא תשמע "לא", כי אין להם כוח להיכנס לריבים איתה.
למרות המרחק שלקחתי ממנה, עדיין יוצא מצב שיש ריבים וחיכוכים שבחיי אין לי מושג אפילו איך זה הסלים והגיע למצב כזה, כמובן שאני יכולה להגיד שזה באותו רגע ההפרעה מדברת מתוכה ולא היא עצמה.
אני לא חושבת שיש קשר להיבט הזוגי שלי (עלו בי פחדים "שבגללה" זה יהרוס את הקשר שלנו) אבל התקשורת ביני לבין הזוג שלי מאוד כנה ופתוחה ודיברנו על הכל בצורה מאוד אמיתית.
אני חושבת שבעיקר הכוונה שלי מהכתוב, היא פחות לעזור לה, כי איבדנו תקווה באיזשהו מקום, אלא יותר לעזור למשפחה וגם לי (כדי לא להמשיך כל פעם להיפגע ממנה מחדש) איך להתנהל מולה.
שלום לך.
אכן כואב ולא קל להתמודד, להשלים ולהיות במגע עם קושי עוצמתי כל כך של אדם קרוב. קשה לי להמליץ מבלי להכיר את תגובתו וחוויתו של כל אחד מהנוגעים בדבר (למשל, האם גם בן זוגך חווה את הקושי כעוצמתי כפי שאת חווה אותו?), אך כדאי לשקול פנייה אל טיפול משפחתי או אל טיפול פרטני עבור מי מבני המשפחה (כולל אותך) אשר חש בו צורך. במסגרת טיפולים אלו ניתן להבין יותר לעומק את החוויה ולסייע הן ברמה הפרקטית והן ברמה הרגשית של הכרת האזורים הנפשיים איתם המפגש עם הקושי של האחות מפגיש.
ליטל
