שוב שלום לכם,
ביתי יוצאת כמה חודשים עם בחור בן גילה 22,
אנו מאוד פתוחות והיא טוענת שמאוד מפריע לה שהוא לא מלומד ואינו יודע אנגלית,
היא בחורה מצליחה ומלומדת אשר שואפת להצלחה וחרוצה מאוד.
הוא לעומת זאת מגיע ממשפחה מפורקת אשר חיי אצל אימו עם בן זוגה וכל אחד ממן את עצמו וחיי את חייו , אציין שהוא בחור טוב אך אין לו הכוונה מאף אחד ולטעמי ניראה עצלן(כבר חודשיים משוחרר )עדיין לא עובד.. בגדול גם לי מאוד מפריע שאינו מבין סיטואציות בשיחה ושפתו פשוטה ואינו אינטיליגנט (מילים אלו נאמרו גם על ידיי ביתי) היא מתייעצת עימי ולמרות שאיני מתערבת מרגישה שהיא אוהבת אותו ומאוד מבינה את החיסרון ובכל זאת נשארת איתו .
אשמח לדעתך בעניין תודה שרון.
שלום שרון.
נשע שביתך ערה לחסרונות של בן זוגה ונמצאת בתהליך של התבוננות ובחינה שלהם, ודרך זאת ככל הנראה גם בוחנת מי היא, מה היא מחפשת בבן זוג, כיצד היא תופסת ומעריכה את עצמה וכן הלאה. מאחר ואינך מתארת בחירה בבן זוג בעייתי או פוגע, אני חושבת שהדבר שחשוב לעשות כרגע הוא להפריד בין רגשותייך (למשל, אולי, הרצון לראות את ביתך עם מישהו "ברמתה") לבין רגשותיה (למשל, האם היא נמצאת בהתלבטות או חיה בשלום עם החסרונות?), ומתוך כך לאפשר לביתך את מלוא חופש הבחירה. אם היית מתארת שהיא אינה ערה לחסרונות אפשר היה לנסות להאיר בעדינות אל עיניה, אך מאחר והיא מודעת אליהם, אני חושבת שאין אלא לסמוך עליה שתגבש את דרכה ותפיסת עולמה, וללוות אותה בדרך זו בעדינות ומתוך כבוד לבחירותיה.
ליטל
