אני אמא וסבתא וכל דבר שקורה במשפחה שלנו אני לוקחת אשמה עלי. וקשה לי.
למשל דיברתי בנייד עם הבת שלי בזמן שנהגה ויש לה דיבורית .היא עמדה ברמזור אדום ונהג פגע קלות ברכבה. הוא לא שם לב.וזו אשמתו. ישר האשמתי עצמי !! למה דיברתי איתה. למה התקשרתי. היא נהגה הכל לפי החוק דרך אגב. אבל ייסרתי עצמי שזה בגללי.
או..שכן שלנו חולה ולא עזרתי מספיק בהתנהלות מולו ואף מקרים שהתעלמתי. והנה נכדתי חלתה ואני מרגישה שזה עונש על שלא עזרתי במחלת השכן באופן מודע.
ואני מתעוררת בלילה עם ייסורים קשים שמא בגלל התנהגותי הנלוזה לשכן באה לפתחי מחלת הנכדה.
אלו רק דוגמאות אבל קשה לי.
או המדיח אצל הבת שלי התקלקל..התערבתי ולחצתי שיבוא טכנאי. היא הביאה ואמרה שהוא לא היה עם מסיכה כהלכה.
מאז אני מוטרדת כי הטכנאי בא בגלל שלחצתי שיבוא ואם חלילה הוא יתגלה כחולה זו אשמתי שהוא בכלל בא.
קשה לי.
תודה מקרב לב על עיצה איך להתמודד עם כל אירוע שאני לוקחת אשמה עלי.