אני אם לבן 27 שסובל מחוסר מוטיבציה ועניין בביצוע דברים,למעט האזנה למוזיקה ונגינה מידי פעם (גיטרה חשמלית ), קריאה וזפזוף באינטרנט. חש שהוא ממצה מהר כל נושא או עניין שהוא מתחיל. לא מצליח להתמודד עם רמת עומס כבד והצורך ללמוד הרבה שנים לצורך תואר למשל, כמו גם תחושה של סלידה ממקומות עבודה. באופן כללי מרגיש חוסר טעם וחוסר אמון בכל דבר וללא קשרים חברתיים מזה מס' שנים כמו גם ללא קשר זוגי (לא היה לו קשר זוגי גם בעבר חש דחוי בשכבת בנות גילו) מתקשר טוב יותר עם מבוגרים, (אינטליגנטיים). מרגיש בודד, סובל מדיכאון תקופה ארוכה ,תקוע, ואחוז חרדה מכך שמצבו יימשך לעד. מאוד מאוכזב מעצמו על שהוא לא מספיק רוצה, או לא מספיק טוב לטעמו בתחומים שאמורים להעלות את יכולת ההשתכרות שלו וגם להימצא באטמוספרה חברתית מקצועית הולמת יותר עבורו. נאלץ (כבר מאז שסיים תיכון) לעסוק בתחומים משתנים שאינם הולמים את הרמה הקוגניטיבית והרגשית שלו כמו גם ההשתכרותית,מתוך אילוץ כלכלי משפחתי (חד הורית) ואישי,שגורמים לו תסכול רב. מבין שהוא צריך לבחור בתחום לימודים לצורך תעסוקה הולמת ולצורך זה הוא סיים בהצטיינות יתרה מס' קורסים באו"פ על מנת לשלול או לאמת תחום לימודי מקצועי כלשהו, אך עדיין לא חש מסוגלות להתמקד בתחום אקדמי מסוים. במקביל הוא שולל בכל תוקף קורסים מקצועיים קצרים יותר שאינם אקדמיים בטענה שהם לא רציניים.
עלי לציין שהוא למד בכיתת מחוננים (יסודי ותיכון) טופל בעבר (כשנתיים) אצל פסיכולוגית (אבחון ocd,דיכאון ועוד) ולאחרונה התברר שאביו ( 56) אובחן באוטיזם תפקוד גבוה.
מכיוון שמצבו באמת לא טוב, אשמח לקבל מכם הכוונה מלומדת יותר,בכדי שאוכל לסייע לו טוב יותר בהכוונת עצמו.(באופן שמתחשב בחוסר היכולת שלי בהוצאה כספית כלשהי בימים אלו)
תודה
.
שלום מאיה.
את מתארת כי בנך מתמודד עם קושי משמעותי אשר משפיע על מגוון היבטי חיים כך שאני מתקשה לראות דרך לסייע שאינה מבוססת על טיפול נפשי או, במידה והוא מסרב לפנות לאיש מקצוע, ללא הדרכה מקצועית שלכם לגבי דרך ההתערבות המתאימה. כאשר קושי רגשי ותפקודי נובע מהיבטים נפשיים, אי אפשר להסתפק ב"הורדת חום" אלא יש צורך לאבחן ולטפל ב"דלקת" שמתחת לפני השטח וגורמת לחום ולסימפטומים האחרים. לאור זאת, אני מציעה לפנות לטיפול בקופ"ח או בתחנה לבירואת הנפש בהם ניתן לקבל טיפול מוזל מאוד או ללא עלות.
ליטל
