פיטרו אותי מהעבודה לפני כמה חודשים. כבר אמרו לי אנשים שהכל לטובה, דלת אחת נסגרת דלת אחת נפתחת. לקחתי מאוד קשה את מה שקרה. מטופלת פסיכולוגית וגם תרופתית. וניסיתי כל מיני דרכים, אך עדיין נשארה תחושת עלבון ודחייה קשים ששום דבר לא פותר אותם. כל פעם כשאני נזכרת ואני נזכרת הרבה זה כואב לי מאוד, אשמח לשמוע עצות למרות שאני כבר מיואשת
שלום לך.
פיטורים הם חוויה מטלטלת ומערערת עבור אנשים רבים, מאחר והיא פוגעת בתחושת הביטחון והיציבות, "הופכת" את השגרה התפקודתית והחברתית ומלווה לא פעם בפגיעה בתחושת הערך והיכולת. כאשר קיימת רגישות גבוהה לנושאים אלו או אחרים אשר הפיטורים מהווים להם טריגר, החוויה אכן יכולה להיות לא פשוטה וההתאוששות ממושכת, ובפרט אם לא נמצאת עבודה חדשה תוך זמן קצר. לאור זאת, אני חושבת שכדאי להמשיך ולעבד את הנושא בטיפול ולבדוק מה משמעותו עבורך ובמקביל- להשקיע משאבים בפעילויות ועשייה אשר יכולים לתרום לתחושת היכולת והערך העצמי, בין אם בתחום התעסוקתי ובין אם מחוץ לו.
ליטל
.jpeg)
