נניח שבמהלך טיפול, כאשר המטפל והמטופל מאותו מין, מתעוררים אצל המטופל תחושות של משיכה מינית למטפל.האם זו באמת משיכה מינית או שזה משהו אחר? (המטופל סטרייט ולעולם לא נמשך לבני מינו בעבר לא פינטז ולא התנסה וחש ככה רק כלפי המטפל))
מדובר על תחושה של מעין עוררות מינית כשחושבים על המטפל,ופנטזיות על רגעים אינטימיים איתו ואף רצון לענג אותו ולאהוב אותו.
שלום טל.
ההנחה המקובלת כיום היא שהתחושות הנוצרות בקשר הטיפולי מתהוות הן מתוך המפגש הספציפי הנוצר בין המטפל למטופל המביאים את עצמם כפי שהם, והן מתוך מה שמכונה "העברה"- רגשות וחוויות המאפיינים את עולמו הפנימי של המטופל, בדרך כלל כאלו הקשורים ביחסי עבר עם דמויות משמעותיות, ובאים לידי ביטוי גם בקשר מול המטפל (למשל, בן להורים ביקורתיים מאוד החווה גם את המטפל כביקורתי ביותר). כמו כן, המפגש הטיפולי הוא לעתים המקום בו הנפש יכולה להחיות ולבטא אזורי חוויה אותם לא ניתן לבחון ולעבד בחיי היום יום. לאור זאת, אני מציעה לשתף את המטפל בתחושות ולבדוק יחד אתו את משמעותן. סביר להניח שהעיבוד וההתבוננות המשותפת יעמיקו את התהליך הטיפולי ולכן גם את הצמיחה הנפשית.
ליטל