שלום איה.

נשמע מדברייך שדרך היבטים של המציאות החיצונית (שעת המפגש, הנפיחות בעיניים) את פוגשת מציאות פנימית מכאיבה, בה מי שאמור להיות שם בשבילך ולהיות קשוב ופנוי אלייך- אינו נגיש ולא באמת נמצא איתך כפי שהוא מתיימר להיות. זו אכן תחושה מכאיבה מאוד, ואפשר להבין מדוע היא מעוררת בך חרדה. לצד זאת, אלו גם תחושות חשובות ובעלות משמעות אשר מלמדות על עולמך הפנימי ולכן חשוב מאוד לשתף בהן את המטפל ולהתבונן יחד איתו במה שהן מספרות על עולמך הפנימי. מנסיוני, שיח על התחושות שעולות בקשר הטיפולי הוא לא פעם השיח המקדם והמעמיק ביותר שנוצר בטיפול, ותורם משמעותית להנעת שינוי נפשי.

ליטל