תודה לך ליטל על התשובה שלך. תודה שאת מחזקת ומתקפת את ההרגשות שלי.
ובאמת אעלה את התחושות בטיפול.
בעניין אחר, אני מזהה שיש לי התקשרות אמביוולנטית, שאני מתרחקת- מתקרבת בקשרים קרובים. והטיפול מאוד משפר את הנטייה הזאת, אבל עדיין אני מרגישה לפעמים שפתאום עולה לי מבפנים כעס על בעלי, ולפעמים הכעס לא ברור ובלי סיבה, ואני מתבשלת בכעס עד שאני מוצאת עילה ואז מתפוצצת על בעלי, ואנחנו רבים(ומתרחקים) ואז משלימים(ומתקרבים). אני מבינה שזה מה שקורה כשלאנשים יש התקשרות אמביוולנטית, אבל אני רוצה לזהות מה הסיבה לכעס שפתאום משתלט עלי מבפנים, מה קורה לי? למה אני יוזמת פיצוצים בלי שאשלוט בכעס? האם ייתכן שגם לבעלי נטייה אמביוולנטית והיות שהוא מתרחק ממני רגשית, אני מרגישה בזה בתת מודע, וכועסת?
מה אנחנו יכולים לעשות כדי למנוע את ההתרחקות הזאת? היא מייסרת אותי.
שלום לך.
השאלות שאת מעלה הן שאלות חשובות ומשמעותיות, כאשר באמת לא קל לזהות "מי התחיל" ולמה בתוך המעגל הכואב אליו את ובן זוגך נקלעים. כמובן, הדרך הטובה והיעילה ביותר להתמודדות היא להמשיך לעבוד על נושאים אלו בתוך הטיפול שלך, בו אפשר לתת מקום לניואנסים ומתוך כך להבין יותר לעומק את החוויה. במקביל, אחד הדברים שיכולים לסייע הוא דיבור ישיר על הנושא עם בן הזוג. הבנה של הדינמיקה מעוררת פעמים רבות יותר הבנה ושיתוף פעולה, שאיתם גם קרבה ויכולת טובה יותר לצאת מלופים סגורים. יתכן ודיבור מסוג זה יתאפשר לכם מתוך הקשר והקרבה, ויתכן וכדאי יהיה לשקול פנייה אל טיפול זוגי בו אפשר יהיה להעמיק ולהרחיב את השיח ביניכם.
ליטל
